אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם
לפני 10 שנים. 31 במאי 2013 בשעה 4:39

"את יודעת מה הבעיה עם דת? אנשים קונים אותה קומפלט כמו חבילה של הסוכריות האלה מהארי פוטר, כולל טעמים מוזרים ומזוויעים כמו חנונה מהאף, נסורת, שעווה מהאוזן או יוסי גיספן, במקום לפלח את השתיים שלוש סוכריות רעיון שמתאימים להם ולהשאיר את השקית קרועה בסופר ולהעלם לפני שתופסים אותם. ואחרי זה הם גם מזדהים עם השקית סוכריות כמו עם קבוצת כדורגל, כולל שנאה תהומית של הקבוצה השניה עד לרמות בהן זה לגיטימי לרצוח את האוהדים שלה..."

בכוח המוח{Aion} - זה נכון אבל גם בעייתי, כי מה שעומד בבסיס האמונה הדתית הוא שישנו אל, שאת סמכותו אנחנו מוכנים לקבל לגבי כל תחום בחיים. מה שנשאר זה לא אם להחליט לקחת חלק ממה שהוא מצווה, כי זה מתאים לנו, אלא רק שאלה של פרשנות. ההחלטה לברור רק מה שמתאים לך חותרת נגד הרעיון כולו, וזה קצת מקביל לכך שיש לך מלכה, ומתוך סט הבקשות שלה אתה מחליט לבצע רק מה שבא לך כי ככה זה נעים לך יותר.
לפני 10 שנים
a מק - שטויות. זה בדיוק מה שמבדיל בין אדם תבוני ונאור לאדם שמאמין בכל אוסף של אמונות טפלות שהאכילו אותו כילד. וכמו כן מבדיל אותו מאתאיסט צעקני שפוסל הכל בלי אפילו טיפה לבדוק.

החוכמה לטעמי להתייחס לכל דת כמחסן ענק תרבותי שאולי אפשר ליטול ממנו משהו ברמת הסימבול ולהמשיך הלאה כשבבעלותך הרעיון המוסרי המופשט.
בדיוק כמו עם כל ספר אחר בו את מסכימה רק עם חלק ממה שהסופר מביע והשאר מרגיש לך פאשיסטי מדי, אנכרוניסטי או סתם פשוט טיפשי.
זה הליך מתמיד של לנפות ולברור. ולוודא שאתה עומד יציב על כתפיים בריאות לגמרי של ענקים.
לא כתפיים רקובות בחלקן מעול השנים.
וזה בדיוק על קצה המזלג חשיבה ביקורתית מול אמונה עיוורת.
לפני 10 שנים
בכוח המוח{Aion} - דת היא אמונה, היא לא חשיבה ביקורתית. כשאתה מעלה את הטיעונים שלך אתה לא באמת רואה אדם "מאמין" אלא אדם "תבוני" שמתנהל בדרך הזו - מתייחס לתכנים כסימבולים ולא כדברים המהותיים שלחלקם אין לנו בכלל הסבר. אני מניחה את זה במרכאות כי אני לא מסכימה באמת לכך שמדובר בניגודים. אדם תבוני יכול גם להאמין בכל מאודו, ואידיוט מושלם יכול לכפור בכל.
אני יכולה לומר לך שזה דיון עקר מיסודו כי אין הסכמה אפילו ברמת המינוחים: מהי דת, לשם מה היא מתקיימת, ואיך ו/או האם יש לעבוד באמונה עיוורת. אני יכולה לומר לך שאני חושבת שיש יתרונות ממשיים לאמונה, גם אם היא "שגויה". תפישה מייצרת מציאות. למעשה תפישה היא מציאות.
לפני 10 שנים
a מק - "אני מניחה את זה במרכאות כי אני לא מסכימה באמת לכך שמדובר בניגודים. אדם תבוני יכול גם להאמין בכל מאודו, ואידיוט מושלם יכול לכפור בכל."

בטח שאלה ניגודים, תראי רק איך הדת הקתולית חנקה את אירופה בימי הביניים כשהיא הייתה בשיא עוצמתה. ולעומת זאת בארצות האיסלם בתקופה שהוא יחסית מתון ושקט היה סוג של תור זהב.
נכון שיש יוצאים מן הכלל מוזרים כמו פרופ' אומן, אבל בחייך, בלי להתמם, את באמת חושבת שאדם שמטיל ספק הגיוני בכל וחוקר דברים יכול להיות אידיוט מושלם ושאנשים שמאמינים בשיחים מדברים ובאיש בלתי נראה למעלה עם פנקס ענק כי זה החרא שהאכילו אותם מכשהיו ילדים ומעולם לא הטילו ספק ממשי בסיפורי הילדים האלה הם באמת ובתמים תבוניים? מצטער, לא יכול לקרוא לאנשים כאלה ככך כשזה הפאקינג סלע קיום תודעתי שהם סובבים סביבו.

"אני יכולה לומר לך שזה דיון עקר מיסודו כי אין הסכמה אפילו ברמת המינוחים: מהי דת, לשם מה היא מתקיימת, ואיך ו/או האם יש לעבוד באמונה עיוורת. אני יכולה לומר לך שאני חושבת שיש יתרונות ממשיים לאמונה, גם אם היא "שגויה". תפישה מייצרת מציאות. למעשה תפישה היא מציאות."

הוא ממש לא עקר מיסודו. לטעמי ולעיני רוחי הוא מאוד פסוט ובסיסי. זה מה שטראגי בעולמנו כאת במאה ה-21 אשר באלף השלישי. הצורך להתעסק במעשיות ילדים שהרוב המוחלט של האנושות לא כופר ביסודן.
דת היא מערכת אמונות כוללת הבאה להסביר את היווצרות הקיום ולתת לאדם מערכת חוקים אנושית ואמת מוחלטת להסתובב איתן לכל מקום אליו יפנה. היא מתקיימת כי אנשים לא מסוגלים להתמודד עם החרדה שנובעת מכך שכרגע המדע לא מצא תשובה לכל השאלות בקיום וביקום ולכן הם מעדיפים להתמודד בעזרת פולקלור פגאני שהומצא לפני אלפי שנים.
ברור שיש לעבוד באמונה עיוורת, אחרת איך אדם בעל אינטיליגנציה סבירה שלא סובל מסכיזופרניה יאמין כלשונן בכל מיני מעשיות ספתא.
יש יתרונות מעשיים לאמונה, אבל אני אבחר ללכת למקור ולהקטין את הלחץ והחרדה שלי והסיכוי ללקות במחלות לב דרך תזונה בריאה ומדיטציה, ולא ע"י אמונה במלאכים מעופפים ואיש אדם עם זנב וקרניים.
להפטיר סתם תפישה היא מציאות זה קצת שיטחי - סתם להניח ככה לפוליטיקלי קורקטנס אינטלקטואלי ילדותי זה להותיר את המיינד שלנו לכל מיני נוכלים ציניים למינייהם - ועובדה שהמאה העשרים אף ייצרה עוד דתות, כאילו שהיה לנו חסר, שהולכות עוד יותר לאקסטרים, כמו הסיינטלוגיה והמורמונים. תציצי פעם במה הם באמת מאמינים זה כמו ספר מד"ב\פנטזיה מופלא.

המדע והחושים שלנו נותנים לנו כלים מופלאים לחקור את העולם ובעזרתם לאשש ולהפריך דברים. ומה שעוד לא ניתן עדיין לטפל בו כך, well, האנשים המפונקים צריכים לשבת על התחת שלהם ולחכות שהמדע יתקדם דיו.
בלי גישה אמפירית מוחלטת לדברים (מלבד לנשואים כמו אתיקה ומוסר בהם הפילוסופים ממילא נותנים לנו כתפיים ענקיות לטפס עליהן) כל דביל זב חוטם יכול להמציא את השטות המיסטית התורנית ולהכריז עליה כעל האמת המוחלטת.
זאת הגישה הסמי-עצלנית סמי-מתחנפת של אנשים נבונים כמוך (ואני באמת עריך אותך, אחרת לא הייתי מתאמץ), שמאפשרת לפרימיטיביים האלה עם השמלות וכובעי האנטנה בחיבור ישיר לאלוהים, בעזרת כמה בדיחות קרש, לסחוף את מוחותיהם של אנשים מבולבלים ומעט רפים חזרה אל תוך גטאות ימי הביניים שלהם.
לפני 10 שנים
בכוח המוח{Aion} - תראה, אני לא אדם דתי. גם אני מעדיפה לבנות לעצמי את האמונות שלי על פי מה שאני אוספת, מגלה, חושבת ומצרפת לפאזל אישי. בכל זאת אני חושבת שאתה מפספס כמה דברים בניתוח שלך:

אמונה לא חייבת לייצר מיליטנטיות, ובתקופות בהן היה תור זהב או מרחצי דמים ההבדל הוא לא בהכרח בעומק האמונה אלא באינטרסים נוספים של בני אדם. ובני אדם כידוע, יכולים לגרום לשגשוג ומלחמות.

מעבר לכך, הטלת ספק וחקירה הם לעולם משהו שצומח על מצע של תפישה, ולכן לא באמת מאפשר מחקר אמיתי. תוסיף לכך את העובדה שמתודולוגיות המחקר בנויות בדרך די קבועה ואינן לוקחות בחשבון נתונים מסויימים, או שמתקיימת בה (במתודולוגיה עצמה) שגיאה מובנית אחת או יותר, וממילא לא ניתן למצוא כך את ה"אמת". התפישה שלנו, אין לנו מושג בכלל אם היא מוגבלת, ועד כמה היא מוגבלת, וההסברים שאנחנו מוצאים לתופעות מסויימות ישארו רק בגדר תיאוריה ולא בגדר אמת, בדיוק מהסיבות הללו (ויש אחרות. הקהילה המדעית בעולם בוחנת את עצמה כל הזמן, אבל נדמה לי שהכוונה שלי ברורה דיה.)

המדע והחושים שלנו נותנים לנו כלים לחקור, אבל הכלים האלה מוגבלים מאוד - כולל החושים, ומי שלמשל השתמש במרחיבי תודעה כבר יודע שלסמוך על החושים שלנו זה מוגבל מאוד. בקיצור - האמת לא תהיה בכיס שלנו - לא בדרך של מחקר, שמייצר את הניבוי שלו בתוך המחקר. למרות שהדבר נשמע פשטני, כך זה עובד: אנחנו שמים לב להתקיימות האמונות שלנו במציאות, ועיוורים יחסית לאי התקיימותן, אולי כי אנחנו עיוורים למה שמנוגד לאמונה שלנו.

כך, אתה לא תאמין בבני אדם מכונפים, והם לא יהפכו לחלק מההסברים והתאוריות שלך, למרות שהפאזל יתמלא בנתון הזה באופן האופטימלי. למה? כי אין לעזאזל (לתפישתך) אנשים מכונפים! זה בטוח משהו אחר!

אבל יודע מה, מק'? השאלה החשובה היא לא "מה האמת", אלא "למה לנו האמת" או: "מה אנחנו באמת רוצים להשיג ע"י האמת":

אנשים מאמינים בוחרים להאמין כי זה מייצר להם: אמת אבסולוטית. סדר. היררכיה ושליטה. סדר חברתי ובראשו אל כל יכול. מבנה מוסרי. תחושה של בית, ושל מי שמקשיב לך. תחושת קהילתיות. שלווה.

כוחה של האמונה הוא עצום. אני ראיתי בעיני אדם חולה איידס שנשארו לו ימים בודדים לחיות, חוזר לחיים אחרי שלקחו אותו לחצרו של רב מפורסם שם זכה בברכה מפיו של הרב. חוזר לחיים וחי עוד 6 שנים נוספות עד שהלך לעולמו. המערכת החיסונית שלו שקרסה התחילה לעבוד (הרופאים שהודיעו שהיא קרסה לגמרי נותרו פעורי פה) מכוח האמונה שאם הוא בורך האל איתו. כמובן שזה לא תמיד עובד, אבל פלסבו עובד בצורה מעוררת מחשבה, וגם הקהילה המחקרית לא לגמרי יודעת להסביר את התהליך שקורה בפלסבו, בעיקר כשהפלסבו גורם לכך שלא ניתן לקבוע שהתרופה החדשה עוזרת במובהק יותר מהפלסבו.

מה לנו נשאר ללא האמונה? תאוריות, ואמונות עצמיות כאלה ואחרות שמאגדות אותנו במערכות שהן לא דתיות, אבל האמונה היא בגדר מאסט שם: מדינות, מערכות חוק, מערכות מוסר. אלה נותנים לנו פתרונות דומים או חלקיים למה שמאפשרת אמונה דתית. אתה מאמין במוסר ובחשיבות החוק. אתה מאמין שאדם צריך להתנהג ככה או ככה, ושצריך להיות לו חופש כזה או כזה. שצריך חוקי יסוד כאלה או כאלה, ושמדינה צריכה להתייחס לאזרחיה ככה ו/או גם ככה. בשם זה יש גם מלחמות וגם תורי זהב, גם בתוך הבית וגם מחוצה לה, כשיש איום, ומהבחינה הזו זה לא כל כך משנה אם הדת מאגדת או המדינה. אנשים זקוקים לשייכות, וזה בולט במשחקי כדורגל או כדורסל, שם אדם לאדם יכול להיות זאב למרות שאם הם ישבו רגע הם יראו שהם מאוד דומים בהשקפותיהם, רק שאחד הוא "הפועל" והשני הוא "ביתר".

לסיכום סיכומים, אני לא הייתי מזלזלת בדתיים מאמינים, והייתי שמחה שלא היו מזלזלים בי. בטח שלא הייתי תולה בהם את הרעות החולות, כי לכולנו יש חלק בהן. היריעה תמיד רחבה יותר מהמרחק שהעין שלנו תופשת, וטוב לנו להיות קצת ענווים ולהסכים לכך שהדרך לאושר (וגם לאמת) שבעים פנים לה, בחזקת 70, ואנחנו מקווים שאנחנו באחד מהם...

שבת שלום, מק' }{
לפני 10 שנים
a מק - היית מזלזלת בכאלה המאמינים במפלצת הספגטי?
לפני 10 שנים
בכוח המוח{Aion} - במאמינים אולי, אבל לא במפלצת הספגטי עצמה..
לפני 10 שנים
a מק - מה עם המאמינים שמונעים מהילדים שלהם טיפול רפואי או מלתרום את איברי הנפטר?
לפני 10 שנים
נער הייתי - לא הייתי מוסיף מילים למה שכבר נאמר..
ובמיוחד לאחר הדימוי שהעלתה בכוח המוח.

רק בשביל להבין..
הקבוצה של שונאי הדת בעצם רק מחזירה שנאה??
או שהשנאה נובעת בגלל הבחירה שעשו אנשי הדת??!
לפני 10 שנים
a מק - השנאה נובעת מהתועבה שהדת גרמה לאנשים לבצע בעולם הזה. או נתנה לגיטימציה לבצע בשמה.
וכן, גם קומוניזם, נאציזם ופאשיזם הן דתות מדינה המלוות בפולחנים הבאים להעצימן. ועם אותה אמונה עיוורת. בדיוק אותו תהליך נפשי פרימיטיבי עומד בבסיסן. השהיית הספק ואמונה באמת מוחלטת. איש עוד לא רצח למען האתאיזם או האגנוסטיקה :-)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י