ריסוק ארמונות חול מעניק צלילות.
צלילות שהיא הסרת הלוט של החרמנות ויצר הכיבוש והתשוקה למה שלא רוצה אותך ולא מושג. של לרצות הכל ולקבל לא כלום.
אני אולי נוגע קצת במה שאני באמת צריך עכשיו. שניה לפני שהררי החרמנות והתשוקה משתוקקי ההרס יכסו שוב ואני אבלע שוב וארגיש רק אותם. שוב.
לפעמים אכזבה היא החברה הכי טובה שלך. היא בדיוק מה שאתה צריך. ותצטרך אותה שוב, כי אתה טיפש ולא למד.
אני צריך אותי, באישה. עם יכולות האמפטיה וההתמזגות אל תוך אדם כדי לדעת איך למלא את נקבוביותיו. איך לרפא אותו. (וכנראה שאין דרך להמלט מזה או רצון באמת להמלט מזה - איך להרוס אותו לקצת. לטיפה'לה).
אני צריך להתנזר. ומעולם לא היו בי הנחישות והכח.
השקרים לאחרים פחות ופחות מפריעים לי.
השקר לעצמי פשוט מאוד לא תורם.
איפה יש אחת כזאת? אלוהים יודע. והוא בכלל מת. זאת רק התמודדות של נמלה אנושית אחת עם הסיכויים.
ותחסכו ממני משפטי אתה צריך לגאול את עצמך. כשתהיו בקרוקס המכוערים שלי תדברו.