לפני 9 שנים. 18 ביולי 2014 בשעה 22:55
אני מתמודד עם כל כך הרבה דברים עכשיו.
אני מרגיש שהכל סידורים סידורים סידורים ואני לא מתמלא.
שאין גזרים בחיים שלי.
רק מטלות והדחפים העוצמתיים של גלי אובססיה.
אני מרגיש שזה הצעד הנכון והבריא להשאיר אותי רעב (תרתי).
אבל זה מתסכל.
כמה שנים אפשר להמתין להרגיש אוהב. ואז לחנוק את הצורך. וחוזר חלילה.
זה נכון, זה באמת מעגל שאני רץ בתוכו עם עצמי.
אני רוצה להאמין.
אני מרגיש כל כך הרבה בלבול.
אני מרגיש כל כך הרבה צורך ךתמונת עולם בהירה. אם אני יודע הכל אז אני יודע הכל. אם אני מבולבל אז אני לא יודע כלום.
וכן, יש בי צורך לעוצמות חזקות.
זה כל כך מסובך למצוא לי את הפתרונות הבריאים התפורים למידותיי.
את אומרת שאת מאמינה. אני מקווה שאת לא אומרת את זה סתם כנסיון רדוד למחשבה שתגשים את עצמה.