לפני 9 שנים. 18 בדצמבר 2014 בשעה 8:29
זו מתת אל לדעת להתרגש כך בימינו
כשהיא לקחה את ידי בתוך ידה כשהסתכלנו אחד לשניה בעיניים היה שם קצת חשמל
ועם זאת הייתי מנותק
מאמין במילים שאני אומר לה אבל לא מרגיש אותן
אחרי שחזרנו הרגשתי היי כזה שנותן לי את שכבת העור הנחוצה לעולם הזה ומנה גדושה פנימית של אהבת אדם והייתי מלא
הרגשתי את זה מתפוגג מהר מאוד
ועכשיו אני כמו ג'אנקי שמחפש לשחזר את התחושה של הסם
ננסה שוב היום לשבת כיסא מול כיסא במחבוא שהיא מצאה
אה, וגם הצלחתי להתחרמן מטוב :0)