לפני 9 שנים. 16 בינואר 2015 בשעה 20:26
זה קצת פשטני רוחניקי אבל אני חושב שהחוכמה היא להיות המסיבה הנכונה בתוך עצמך ולא לחכות להיות במסיבה הנכונה שתגיע מתישהו בעזרת השם בלי נדר, באופן סביל.
את זה אני לומד מהסתכלות אחורה לכל מיני סיטואציות בחיי, כשאני מתחרט על כל מיני התקטננויות שהייתי עסוק בהן במקום למצות את האנשים שמסביב עד למקסימום, וכרגיל האמצעי לזה הוא באמצעות אהבה. הרבה ממנה.
קצת מעגלי כל הקטע הזה עם אהבה אבל כמה שנים שלא עוברות וכמה דברים שאני לא עובר איט אולווייז קאמז דאון טו איט. אין איזה קסמים מתוחכמים ומורכבים. כל העולם עומד על לאהוב את האנשים סביבך ואת העולם סביבך. ואת עצמך, אבל זה בכלל בנאלי.
וכשאני נותן לאהבה שבי להשתחרר עם האחייניות שלי, כשהן אוכלות לי את האף, אני באמת מלא באותו רגע ולא צריך עוד כלום.