בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם
לפני 9 שנים. 23 באוקטובר 2015 בשעה 5:46

 

מרגיש אקטואלי?

 

(אין בתוכי שום גרם של הצדקה למעשי אלימות וטרור - משני הצדדים, אבל כשאנשים מתחילים לירות כדי להרוג ולא כדי לנטרל, האין אנחנו מייצרים עונש מוות דה פאקטו במדינה שרק פעם אחת במהלך ההיסטוריה גזרה דינו של אדם למוות? האין זה מדרון חלקלק שמאפשר לכל אדם להיות הן שופט והן ותליין בזמן אמת במה שאנחנו כבר רואים שמביא לטעויות בזיהוי והריגה של חפים מפשע שנקלעו לזירת האירוע? לאיזו עליונות מוסרית אנחנו יכולים לטעון כשאנחנו בעצמנו מבצעים לינצ' במקום לתת לרשויות החוק לבצע את תפקידן במדינת חוק דמוקרטית? למה אנחנו נהפכים כשאנחנו נותים לחיה שבתוכנו לפרוק כל עול ומשחררים את רסנה? האם חלקנו היה מתייחס באותה אהדה וסלחנות למקרה אם זאת הייתה המשטרה שיורה והורגת גבר שמתכוון לרצוח את אישתו? והיכן כל זה יגמר? כבר חווינו תקופות פיגועים בעבר ואני לא זוכר דברים כאלה. ואולי אלה המסארטפונים שמונעים אפשרות טיוח והסתרת האמת מהציבור)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י