לפני 8 שנים. 6 במרץ 2016 בשעה 11:18
היום נתתי לעצמי לבכות ברחוב חופשי, וכל גושי החיברות המצ'ואיסטים הפרימטיביים שצצו - היכיתי בהם ישר בראש ם כמו במשחק בקרנבל.
הזכרתי לעצמי שזה דווקא המעשה הכי חזק. והכי נכון מוסרית ובריאותית. מחנכים אותנו שזו חולשה לבכות, שזו חולשה שיראו אותנו בוכים, בזמן שזה הדבר הכי בריא לעשות. אתה חש את הכאב שלך באופן מזוקק ומשחרר אותו. מתנתק. לא מטמיר אותו לכעס, לזדון, להדחקה. לא פוגע באחרים בגלל הכאב. או בעצמך.