(הבת של אריק גארנר, שנרצח ע"י שוטרים בחניקה שהוצאה מחוץ לתקנות המותרות לשוטר)
מרגיש לי כאילו אני יכול לשמוע באוזני הנץ שלי את משק כנפי ההיסטוריה. שמתוך הרגע, כמו פסל הנחצב מתוך גוש חומר אל תוך דיוק יוצא דופן, האיש מתגלה אל הפוטנציאל האמיתי שלו עצמו. מעבר לדימויים, קלישאות, סטריאוטיפים ודוגמות מחשבה של התודעה הכללית (היום ראיתי דיון רדוד ופרובינציאלי להחריד לגביו ב"מטה המרכזי" של סוקניק בערוץ 10 שממשיך את תודעת העיוורון שלנו לגבי חרפת הכיבוש והצורך התודעתי הכללי התמידי לתדלק את ההכחשה וההדחקה באמירות נבובות של צדקת דרך מזוייפת וחלולה - ואחרי זה אנחנו מתפלאים שיש זליגה והדרדרות וחיילים מסמפטי לה פאמיליה מחליטים על דעת עצמם לעטות את גלימות השופט והתליין בעת ובעונה אחת, ושר הביטחון המבריק והחד מתפלא על כך שהפנאטים שהוא נישא על גבם אל עמדת הכוח הבכירה נטשו אותו באחת והציבו אותו בין כוונות רובה בשניה שנזכר ברגע האחרון בערכים שלמד לפני עשורים - כן, מירב מיכאלי כל כך אמרה לכם - כן, אני עובר מנקודה לנקודה בסטרים אוף קאנצ'סנס, סתמו).
מרגיש לי שאחרי כל כך הרבה שנים, כל שנות המודעות שלי לפחות, האמת סוף סוף חתכה בחדותה דרך סלעי האופורטיוניזם ורגבי העמדת הפנים. אנשים מתחילים לא לקנות יותר סימולקרות מסונתזות לרמת המיקרומטר שמייצרים גונבי דעת מקצועיים עבור אדוניהם, ואדונינו עד אתה, המיליארדרים. לא עוד משיח שקר מטופח כמו אובמה. הם לא יכולים לרמות את כולנו כל הזמן.
(כן, ההוא מחומות של תקווה ושל סוזן סרנדון, ההיא מת'למה ולואיז. הוא כל כך חד עם מעטה דק של סרקזם חומל כלפי הכבשים שעדיין מצביעות הילארי. וכאילו יורה טיעון אחר טיעון מתוך המוח שלי. כל כך מעורר קינאה שיש להם שמאל אמיתי כזה, ועוד אחד שהולך לנצח. שם כבר מתחילים להבין שהתקשורת רק משרתת את הממסד. את הסטטוס קוו. את המצב הקיים. כן, גם הניו יורק טיימס)
להתעדכן בזמן אמת, מידע על התאריכים הבאים ומפת הסיכויים והדליגייטס.