אז.. הן לא רעות הפיצות שאסף גרניט עבד עליהן שנה וחצי לדומינוז.
אהבתי את הקטע של הבצק הדק - עוד סלייס ועוד סלייס ואתה לא מרגיש את תחושת הכבדות בבטן, רק את הרכיבים עצמם שהם לא רעים בכלל.
הבצלאל הכי טובה, מתקתקה ובצלית ודורשת עוד ועוד קחות אותי עוד.
הבקרנה סבבה ההתמזגות של הבשר הקראנצ'י ופירורי הגבינה.
ה-4 מחבתות - קונפי של 'אל תתקרבו בכלל'. כל הארטישוק הזה ובשום בחלוטים במים לא קשורים בשיט לפיצה. מרגיש כמו נאד מוחי רגעי של שף שלא היה צריך להכנס בכלל לרשימת התוצר הסופי. בטח אחרי עבודה מוצהרת של יותר משנה על הפיצות.
הבעיה העיקרית עפ הפיצות - המחיר כמובן. 60 שקל למלבן לא גדול מדי (לא יודע למה, אבל אהבתי ת'מלבן) וזה עוד מחיר השקה עלק, עם הנחה של עשרה שקלים לפיצה. אני מתעב תשלום אקסטרה על שמות של מותג או שף מותג ועמאייתים. הסתכלתי על רשימת הרכיבים ולא זיהיתי איזה משהו אקזוטי מדי שמצדיק מחיר כזה. כאילו אתם עדיין דומינוז, חברים. דומינוז טעים, אבל עדיין דומינוז.
בכסף הזה כבר הייתי משקיע בפיצות ממש מיוחדות עם רכיבים מעניינים. אבל במידה ולא תזמינו את הקונפיצה לא תתאכזבו מחווית הבליסה עצמה.