ואהבת.

דבר שהתחוור לי בחדות מרובה לאחרונה הוא דפוס הכעס שלי וכמה הוא מחזורי ומתמחזר והרסני.

הכעס הזה הוא ממכר, יש קול בתוכך שככל שעובר הזמן מסית אותך, כמו חבר מניאק, ומנפח למימדים מוגזמים את תפישת הפגיעה ואת דמוניות הפוגע. והחבר הזה חסון במיוחד בקרב קבוצת הסיכון של הבורדרליינים והבורדרליינים למחצה. כי הוא מתחבר טוב מאוד עם ההתמכרות להרס עצמי, הרס קשרים והרס אחרים.

לכן, ואני יותר ויותר מודע ומשתמש בכך, ברגע שאני מרגיש את אותות הסערה עלי להעסיק את עצמי בדברים אחרים כדי לא לתת מקום לקול הפנימי המסית. ולשוב לעניין ולעימות הפוגע רק לאחר שהתקררתי כולי.

וזה הכי מפתה והכי מחבל באיכות חייך כשזה משתולל על הקרובים אליך ביותר, כאלה שאוהבים אותך מאוד. ועשו בשבילך כל כך הרבה.