דמיינו את עצמכם בנעליים שלו - הייתים כותבים את אותו שיר?
לגבי עצמי אני בטוח שכן
ומה כל כך נורא בזה ששידרו תוכנית שעוסקת בו בגלי צה"ל. הרי לא הייתה שם הזדהות מוחלטת עם הנראטיב שלו אלא נסיון להכיר ולהבין יותר את האחר, אותו אחר שכל כך קרוב אלינו.
אם יש תוכניות על היטלר (שעה היסטורית עם פרופ' הרסגור המנוח) ומיני צוררים אחרים, תוכנית על מחמוד דרוויש היא כל כך נוראית?
מה עומד מאחורי ההזדעקות הכוחנית של דמגוגים פופוליסטים עממיים פלקטיים כדוגמת שרת הבורות מירי רגב?
רצונו של השלטון הנוכחי (כבר יותר מדי זמן נוכחי) למנוע כל נסיון להכרת האחר שיכול להבין להבנה, להתקרבות, לראייתם לא כמכלול מחבלי אלא כאנשים בדיוק כמוני וכמוך. מורכבות, הבנה, אמפתיה וחשיבה רגועה לעומק סותרים את מטרות ההפחדה התמידית והשיסוי של שבטים שונים במדינה אחד בשני.
המנגנון הכלל תודעתי הזה מצריך תחזוקה מתמדת - שחס וחלילה אנשים לא יתעייפו מלשנוא.
בדיוק כמו בכל מדינות ערב בהן דיקטטורים שימרו את שלטונם במשך עשורים ע"י ליבוי השנאה לישראל והפניית כל התסכול והמצוקה מתנאי חייהם בזמן שאליטות מצומצמות הקרובות לשלטון חיות בעושר בלתי יתואר. ומי לא זוכר כיצד בזנו להם על כך (בצדק) במשך כל השנים. זה היה חלק מהנראטיב שלנו שמדגיש עד כמה אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון (אם אתה יהודי).
ובדיוק כמו שם השלטון מפחד פחד מוות מהרגע בו יעורו האנשים, יפקחו את עיניהם לראשונה ויתנערו משלשלאותיהם, יסתכלו סביבם ויראו את החיים עצמם האמיתיים.