ואהבת.

L i b i​(נשלטת) - הלכנו לישון עם "המתמחה" והתעוררנו עם "האח הגדול" !
חייך אכלת אותה! עבדו על כל העולם בעיניים!

a מק - זה מה שקורה אחרי עשורים של בלופים כמו קלינטון ואובמה שהם עבדיהם הנרצעים של בעלי ההון בעטיפות יפות. הפופוליזם עולה וצומח.

זאתי - באסה.
משו קורה בעולם.

a מק - לגמרי. בחרו בן אדם כזה בארה"ב, הימין הקיצוני עולה באירופה (וחלק מהיהודים משלים את עצמם שזה יופנה רק כלפי המוסלמים), רוסיה מזמן איבדה כל תקוה או יומרה של דמוקרטיה וזכויות אדם וחירויות כמו חופש העיתונות, סין היא משטר קפיטלסיטי על סטרואידים תחת כותרת ריקה של קומוניזם, בישראל לא רואים ת'סוף של ביבי והאורן חזנים והמירי רגביות עולים וצומחים כפטריות אחרי הגשם. כנראה שאנחנו חיה לא כל כך אינטיליגנטית כמו שחשבנו (אם זה לא לייצר במהירות מסחררת עוד דור משוכלל של אייפונים ולהכפיל את כוח החישוב כל שנה וחצי - גם משך הזמן הזה הולך ומתקצר). הבעיה היא שלשמאל יש תמיד את האידיאלים הנכונים אבל הם קוקסינלים מדי להלחם (וכשצריך אז גם מלוכלך) עליהם וגם אם נותנים צ'אנס לתקוה כמו עם הבלוף אובמה הם לא ממש פותרים כלום - מה שמביא לעליית ימין פופוליסטי כי העם מוכה ומיואש. בדיוק כמו בגרמניה של שנות השלושים. והימין מלא ברוח לחימה ומסתדרים מאחורי המהניג במקום להלחם תמידית אחד בשני, אבל בד"כ הם נלחמים על אידיאלים ישנים ומפגרים כמו דת, כבוד הלאום ואפלייה כלפי האוכלוסיות המוחלשות במדינתם.
הגיע הזמן להלחם בנחישות על מה שאנחנו מאמינים בו בלי להתנצל על כך, גם אם כרגע הימין הצליח בשטיפת המוח שלו ואנשים מודים כיום בלחש שהם 'שמאלנים'.
אם יש משהו שמערכת הבחירות הוכיחה היא זה שאנשים אוהבים כוח. מעריצים כוח, חרמנים עליו, משתוקקים לו.
אתה יכול לפלוט את הרעיונות הכי הזויים בעולם, להתחיל משפט במשהו אחד ולסיים בדבר המנוגד לו ולהכחיש שבכלל אמרת את מה שאמרת בתחילת המשפט ואנשים יקנו את זה. כי נראית בטוח בעצמך ובדבריך.
צריך להיות אקטיבי ובצד היוזם. גם אם כרגע אתה בצד המיעוט. הימין הוכיח את זה בארץ ובארה"ב עם מכונת הזוועה של FOX NEWS.
לאנשים לא אכפת שתופסים את הצד שלהם בשקרים, אי דיוקים או כל חטא נימוסי ומוסרי אחר. יש להם זיכרון קצר, יכולת קליטה של מסרים קצרים ופשטניים וחיבור לרעיונות שהם מאמינים בהם כמו לקבוצת כדורגל אותה הם אוהדים. וזה רק הולך ומקצין בבליל הקקופוניה שמטביע את התודעה שלנו בתקופה כזו של רשת אינטרנטית עצומה ושלל רשתות חברתיות צעקניות ולא נגמרות. רובנו טובעים בבליל התודעה הכללי הזה כשרק הצעקניים ביותר נתפשים במסרים הילדותיים והפשטניים שלהם בזכרוננו. זה לא זמן לדיונים מעמיקים ומורכבים, הקשבה והמתנה מנומסת לצד השני שיסיים את דבריו.
זאת מלחמה.
וכנראה ששתי מלחמות עולם לא הספיקו ליצור הלא כל כך תבוני הזה, כי ההתרסקויות הכלכליות הגלובליות, התחזקות הקולות האלימים והקיצוניים בכל רחבי הגלובוס, והתחושה הכללית של כעס, אלימות, רוע ושנאה שמחפשים רק כלי להתפרץ דרכו מתחיל להזכיר את התקופות שלפני מלחמות העולם.
זה כבר לא רק המלחמות הרחוקות האלה במקומות מפגרים חסרי תקוה כמו אפריקה ומזרח אסיה. זה מגיע לכל מקום היום.
רק שהיום לכל כך הרבה שחקנים יש נשק גרעיני בכמויות שיכולות להחריב את כדור הארץ מספר פעמים.
בגלל זה דונלד טראמפ היה יכול להיות זרז נהדר בתקופות אחרות על מנת להביא את הטוב שישקם את החורבן שהוא ישאיר אחריו. איזו אליזבת' וורן או ברני סנדרס אם ישאר איתנו עד אז.
אבל זה סיכון גדול מדי לנהות אחר כיסופים בולשביקים טהרניים כאלה כשיריית כדור אחת בגבול אחת ממדינות נאט"ו (למה אנחנו זקוקים לארגון הזה עדיין?) או בים סין המזרחי או הדרומי יכולה להצית מלחמה גלובלית גרעינית.