מה טוב בתאוות בצע אם היא משאירה מיליארדים בכיסו של אחד ודנה מיליונים לחרפת רעב ולמוות ממחלות שהחיסון להן עולה דולר וחצי?
מה טוב בתחרות אם בצידו השני של המנצח יש מפסיד שאיבד את עבודתו, כבודו, תחושת הערך העצמי בחייו?
העת החדשה מביאה איתה חגי קניות שמהפנטים אותנו לקנות בבולמוס חפצים ועוד חפצים ועוד. זה לא רק הכסף שנשפך באלפים כי - מהר עוד מעט היום הולך להגמר - למרות שבכל מוצאי בלאק פריידיי יש סייבר מאנדיי - זה הזמן והריכוז הממוקד שמעולים לעולה למען מציאת הדיל הטוב ביותר. במה שהולך להיות יותר ויותר חשכת החדר הפרטי שלנו מול מסך המשפיע עלינו את אורו. לא יהיה יותר אפילו את מגע האנושיות שבלרמוס את מי שעומד לפניך בתור הענק כשפותחים את החנות למבצע חסר התקדים על השרפרף ונעל הספורט.
אז הללוייה, 2017, מיליונים נגמלו ברוחם מדתות המדבר הפרימיטיביות שרצחו אנשים על השאלה האל של מי יותר אמיתי - רק כדי להכניס מיידית לחלל שנפער בתוכם את האלים החדשים - האדישות, פולחן הסלפי, (למי יש פנים יותר יפות, איבר יותר מושלם) והמרדף אחר החפץ הבא.
