צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צ צל צלי צליל מחיפה

לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2019 בשעה 21:58

אני מדמיין

דברים שלא קרו

ולצערי, מרגע שאוננתי,

מיציתי, ייתרתי, לא יקרו.

מי שחושב עליה, לא תהיה שלי (כך פספסתי את בר).

מה שמחולל בדמיון לא אבצע במציאות.

נדרש ממני שיקול דעת, זהירות,

לא לשפוך זרעי לבטלה

ולהרוס פנטזיה טובה.

לפני 4 שנים. 15 באוקטובר 2019 בשעה 3:33

עושה לי דיגדוג נעים מאחורי אוזן ימין.
 
 

לפני 4 שנים. 16 בספטמבר 2019 בשעה 5:20

כיסאי, כסא נזיר

מיטתי, מיטת פקיר

רק בראש אני חזיר (המשיכי ללקק).

לפני 4 שנים. 11 ביולי 2019 בשעה 8:43

ככל שחושב יותר, זה די פשוט, כמו לצוד פיל במידבר.

מ ת ח י ל י ם

חברים רשומים בכלוב                                                                                               68,317

מתוכם גברים 65%  

מתוכן לסביות (דוקא סבבה עם דו)-20%

מתוכן דרומיות/ירושלמיות (חיפאי) -25%

מתוכן שולטות וכאלה -40%

מתוך הנותרות, ניקים נטושים מפעם 60%

הפחתה בשל  ניקים כפולים/משולשים 50%

צעירות/מבוגרות מדי (את יודעת אם את כזו) -30%

נשואות (שמרן כזה) -20%

לא מונוגמיות 40%

לא אוראליות 10%

נמוכות מדי (אני  1.95, איזה שהן פרופורציות בבקשה)  50%

גבוהות מדי (אם את גבוהה ממני, אז לא) 0.00001%

אני רעיל לך (את יודעת לבד) -7%

את רעילה לי (כנ"ל) -7%

נרתעת מזוגיות 32%

ניסינו כבר, לא רצית אותי/לא רציתי אותך 0.01%

חסרת חוש הומור (גבול אדום) -18.37152%

אם את סבבה עד עכשיו,

את אחת מתוך פחות מחמש בכל האתר שאולי מתאימות לי (מרגש),

מקוה שאת קוראת את זה.

 

 

 

תודה למינה צמח על העזרה בנתונים הסטטיסטיים

לפני 4 שנים. 7 ביולי 2019 בשעה 17:13

כש אני כותב

כותב הכל 

הכל

ואז מתחיל למחוק.

לפעמים לא נשאר כלום.

לפעמים כן.

לפני 5 שנים. 6 באפריל 2018 בשעה 3:28

ארץ אחרת

מוט פלדה תחת כיור

תמונות בראש

 

 

לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 3:47

כשאת מגישה שדויודעת שיכאב

לפני 6 שנים. 3 בינואר 2018 בשעה 16:20

כשאת מתגעגעת

לפני 8 שנים. 27 בפברואר 2016 בשעה 20:41

לא חסכתי ממך את נרגנותי, נתתי לך לסבול.

הפוגה מהבעסה באיבן גבירול וצלילה חזרה.

בלילה במיטה את לא נרדמת, לא באמת.

 

הקצתי, אחזתי כואב בשיערך ואת

אמרת 'לא' ו'די', שלא כהרגלי הפסקתי מייד. 

שבתי לישון, התעוררתי.

משיכה נוספת בשיער, צרחת 'די' ו'לא'

הפסקתי מייד, מוזר.

ושוב שינה, משיכה ושוב.

חיכיתי,

 

יודע שנלחמת בין החובה לרצות לבין התחושות שספגת מהערב הקשה. 

גילגלתי אלייך מלחמה עם עצמך, רצוני ברור אך אני מרפה בקלות.

ואז ניצחת

את עצמך.

שתקת, משוך באשר תמשוך, שחרר עליי, התרצה בי.

משכתי, התרצתי והשתחררתי.

 

לפני 8 שנים. 4 בפברואר 2016 בשעה 23:21