מדריך שוטים

הדרך אל ביתך עוברת בראשי ומול עיני, נהנות מול מראה הרחובות המוכרים, מדמיינות את הדרך אל ביתך עולה במדרגות, יורדת, אחזיק את הדלת. אחזיק את דלת הכניסה לבנין, את דלת המעלית. אחכה ברחוב הנכון, אמתין מחוץ לרכב. כך הדרך אל ביתך. הדרך אל ביתך נלמדת מחדש השכנים מכירים כשאני מצלצל, ממתין לפעמים עד שתיפתח הדלת, צופה בגינה. הדרך אל ביתך שונה במעט. גרם המדרגות ארוך יותר.

לשרת מישהי שאוהבים. לשרת מישהי שמעריצים. לשרת אותה כי היא קרה, מרוחקת וקשוחה, זו דמות המחנכת שהיא מציגה בהתחלה. השירות הוא תערובת של פחד - אולי המילה יראה תתאים יותר עם התפתחות תהליכים מנטליים - והערצה היוצקת את יסודותיו של הקשר. יש רצון לשרת אותה ויש פחד בסיסי מהמעשים ופחד לא להשביע את רצונה ופחד מהתוצאות. בשלב הזה כבר ברור שאין כאן אלמנט בחירה ממשי שכן השבי המנטלי מוגדר היטב. המשמעות של שירות לא מוצלח או סטיה מדרישות מחנכות כואבת בצורה מאד לא נעימה.

אי-נעימות מייצרת התנגדות וזו מוטמעת בקשר ליצירת תמהיל של מרי וסגידה. אף אחד מהם לא נעלם, אולם התגברות האחת ברורה. 

אולי הסגידה שהמחשבה נמשכת אליה היא ביטוי של הערצת חוסר השלמות. אולי הסגידה מחוייבת באלמנט של התנגדות כדי להתעצם.

מהות הסגידה. מילה שימושית לביטויי סרק. סגידה לאלילה ערטילאית או למה שאנו תופסים כהתגלמותה עלי אדמות, אולי כוכבת מרוחקת. מה בין זה לבין מישהי בשר ודם, חולשה ורוח? חוסר מושלמותה גלוי לעין. חסרונותיה נחשפים ככל שההכרות מעמיקה.. האם ניתן לסגוד למישהי שאינה יציר פנטזיה?

המילה סגידה קיימת בקשר ומתפתחת איתו. כשהקשר בתחילתו נתיב הסגידה כרוך בנתיב התשוקה וכמותו מתעורר חליפות. אין זו סגידה אלא פטיש לנושא. עם הזמן תחושה זו מתחלפת בהערצה קבועה אליה. הערצה זו התחזקה יותר ויותר. מהו השלב בו חצתה את הקו אל הסגידה הנכספת?

לפעמים האור הירוק חזק כל כך.

כן גבירתי.

היה מגיע אצלה, היא פותחת דלת. היתה מעדיפה שימתין על ברכיו לפני הדלת, אולם ויתרה לו. מרגע הכניסה היה עליו מיד לרדת לרגליה ולנשק להן, או לזוג הנעליים שנעלה באותו זמן. כך היתה הכניסה, כך נדרש ממנו. עליו לכרוע ברך לפניה עם המפגש ביניהם, כך ראוי. כך עשה. שם נשאר עד שנאמר לו אחרת.

לא גבירתי.

אם היה מאחר, היתה אומרת לו לעמוד, מביטה בעיניו, שואלת לאיזו שעה זומן. שואלת מה השעה בה הגיע. הוא איחר. סטרה לו על כך. סימנה לו שוב לכרוע.

כן גבירתי.

הוא מכין כוס קפה, מגיש לה אותה לספה עליה היא יושבת עם המחשב. ניגש לשטוף את הכלים הרבים שהצטברו בכיור. חצי שעה עבודה לפחות. הסינר לגופו נרטב, חלק מהמדים שהיא דרשה בביתה.

כן גבירתי.

ניגש להשקות העציצים ברחבי הבית. מסיים, מביט בה בשאלה. מבטה מסמן לרגליה, שוב כורע למרגלות הספה, עד המטלה הבאה.

כן גבירתי.

בעולם ה D/s אין זה תמיד קל לסאב להכיר במתנות מצד השותפה הדומיננטית, במיוחד כשאינו מקבל את 'מה שהוא רוצה'. הטריק בהכרת תודה הוא לחפש ולהכיר במתנות. הסאב חייב ללמוד רגישות חדשה. הוא חייב לשאוף להיות רגיש לגישה היחודית שלה כלפיו. כל תשומת לב, פעולה, הכרה מצידה, ולא חשוב עד כמה טריביאלית או בלתי-נעימה, היא הזדמנות נפלאה להכיר במתנת השליטה. כל מתנה כזאת ראויה להכרת תודה.

ניתן להראות הכרת-תודה בדרכים רבות. להודות לדומיננטית על כל תשומת-לב מצידה היא דרך נפוצה אך מונוטונית. אל תניח שזה מה שרצוי. פעמים רבות במקום "תודה לך גבירתי" עדיפה הכרה רציפה במתנות השליטה שלה דרך מחויבות לתשוקה וענווה. דרגה גבוהה יותר למחויבות לשרת. פעולה תמיד עדיפה על מילים.

מתוך הספר Uniquely Rika.

יש ללמוד נימוסי שולחן. יש ללמוד לצחצח נעליים.

אני לא יודע אם למדתי. נתבקשתי ללמוד. שוב נדרש תיקון, קיבלתי הוראה ללמוד. מתי אלמד? היה עלי ללמוד ממדריך ברשת ולרכוש ציוד נדרש. זה הגיוני כי מתחילים מלמטה. למימד הזה יש קסם גורף. הוא גם למטה וגם מדוקדק ויחד זה יוצא מאד מחנך. אני לא משוכנע שמחנך זה קסום ברגע נתון.

קראתי את המדריך ורכשתי מה שהייתי צריך לרכוש. אני חושב שלא עשיתי עבודה כל כך טובה אבל היא היתה מספקת בשלב מוקדם זה.

כרעתי. צחצחתי.

התפוח נפל רחוק מן העץ. התפוח התגלגל הלאה, העץ שלח ענף ולכד אותו. התפוח נפל שוב, הפעם במכוון, רחוק יותר. העץ הניף שורש מעלה וגילגל את התפוח חזרה. התפוח ניצל בליטה בקצה הגזע והדף עצמו רחוק. העץ חייך בהבנה. העץ המטיר עלים מלטפים. התפוח הביט בחשש. העץ הצליף ענף פתאומי, התפוח שב. התפוח נח.

בפרסום נאמר היה דבר בשם אומרו. משנאמר הדבר, יותר קל להיותו.

חשבתי על מחרוזות של שלוש מילים.

ראשית כריעה. עוד לפני הכל. תהליך למידה אינו נדרש כאן. לכרוע זה פשוט. לכרוע ברך זה פשוט ותרבותי.

המפגש הראשון בביתה עורר חוסר סבלנות מצידה. היא הכניסה אותי פנימה והתיישבה בכיסא. סימנה שאכרע לצידה, היססתי לכרוע בעוד שהיה זה הדבר הטבעי ביותר לעשותו וגם הדבר הנכון ביותר. היא ישבה. אני הוזמנתי. הוזמנתי… נאמר לי לכרוע לצידה. פקודה. ציווי. הבעתי היסוס. הבעתי התנגדות. כרעתי.

הטקס היה רב-רושם. הטקס היה מרשים. הטקס היה רב-משתתפים. קהל גדול של מבקשי-מועמדות, קהל גדול של צופים. לא ידעתי שיהיה קהל גדול של צופים. לא חשבתי שיהיה. הקהל הגדול צפה בענין באמפיתאטרון שבאופן הולם הזכיר תיאטראות קדומים. גם הסצינה זהה. כל המשתתפים מצהירים על רצונם לשרת את המלכה. אחד אחרי השני מצהירים על הגשת מועמדות ולה אין כתר. היא נשואה על במה מוגבהת ומזמינה את אוהדיה אחד אחד. אחד אחד ניגשו והצהירו. הקהל הגדול הריע בקולות רבים. פנינו כולנו לצאת. מכרה פגשה בי ואמרה שהופתעה לראות אותי שם. התפזרנו.