לפני 7 שנים. 14 במרץ 2017 בשעה 14:54
היא תמיד שם, מתחת לכל הדברים שצריך לעשות, מתחת לכל המחשבות והפעולות. לפעמים, היא צפה, ראש אפל שגורם לסדר היום שלי להחליק, למחשבות שלי להתפזר.
היד שלי נלחצת כנגד גרוני, כאילו יכולתי לחנוק אותה. כאילו ברגע מסויים, דיי יהיה באספקת החמצן בעבור רק אחת משתינו.
