לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 3:14
ישנו מיתוס שכזה: כאשר אתה נמצא במצב של חיים או מוות, בסכנה גדולה, כל חייך עוברים מול עינייך כמו בסרט. סרט שנע אחורה, בהילוך מהיר.
ואילו אני, כשאני מחליטה דבר מה, הסרט שנע מול עיני נמשך קדימה. אני רואה חיים מתעצבים ונכרכים במהירות סביב ההחלטה הזו, מתפצלים לעוד אלפי החלטות קטנות וגדולות ולאלפי חיים אפשריים - רשת מסועפת ודקיקה של ורידים ונימים, והמרכז הפועם ממנו כולם נובעים היא ההחלטה של אותו הרגע.
למשך מספר רגעים, אפשרות של לב אחר הייתה קיימת. לב אחר, ולו רשת ורידים ונימים מסועפת משל עצמו. אלא שברגע שההחלטה התבצעה, הלב ההוא כמש ונבל ונעלם. אולי לכן הסרט מופיע. זעקה אילמת של פוטנציאל שעומד בפני המוות.