לפני 7 שנים. 26 באפריל 2017 בשעה 5:57
הוא לבן ושחור ולבן. אלו הצבעים שיש בו. העור החלבי, השיער הסמיך, העיניים החודרות, הקול השקט. לעומת המינימליזם הזה שכבר חקוק בגנטיקה שלו, אני הפרעה חריגה. השקט שלו אופף את הדירה לפני שאני פוסעת פנימה וממלאת את החלל עם הקול הגבוה שלי והאנגלית הלא תקינה שבפי. מידיי פעם הוא מרים פריט לבוש כזה או אחר שהותרתי על הרצפה המבהיקה או אחת הספות האפורות. הוא אוחז בו ומתבונן בו במשך כמה שניות, כאילו היה מדובר ביצור חי שלא ברור מהיכן הגיע.
דיי בכך שילחץ את אגודלו כנגד העור שלי בכדיי שסימן אדום יפרח שם כמה שניות לאחר מכן. הוא אוהב לגרום לי להאדים. אני חושבת שהוא רעב לצבע. רעב אליו ופוחד ממנו, בו זמנית.