זה זמן מה שאני נשלט פנוי ללא שולטת
וזה בהחלט לא דבר קל במיוחד שמראש
אתה אדם רגיש מבחינה נפשית לכל דבר
וכל מילה או משפט משולטת זאת או אחרת
מקבל משמעות עצומה של קבלה או דחיה.
אפילו סתם שלום משולטת מקבל משמעות אדירה
שלא לדבר על כך שחוסר היתייחסות ואפילו רק היא
כי לא ראתה שבירכת אותה לשלום
מקבל משמעות של דחייה.
ואז בעיקר לאחר מיפגש זה או אחר
שאתה זקוק למישהי שתאכל
על מה שקורה אצלך בפנים לספר
ואין אחת כזאת בסיביבה ואל זאתי שאיתה
אתה רוצה לדבר אתה לא פונה כי מפחד
מתשובת השלילה או שהיא תיראה בזאת סוג של
חוצפה.
וזה מיתבשל אצלך עמוק בפנים ואתה מחכה ומצפה
שאולי יהיה לך את האומץ אלייה ליפנות אבל יודע
שהסיכוי לכך קלוש עד מאוד כי אתה לא אחד
שיוזם דיבורים ושיחות.
ואז יושב שעות מול המסך מעביר בראש את התמונות
מאותו המיפגש וכ"כ רוצה לה בפרטי לספר על איך שהרגשת
אז מנסה לימשוך את תשומת ליבה בתיקווה שאולי
תאכל בזמן כלשהו בפנייה לישפוך את ליבך.
לפני 14 שנים. 26 בינואר 2010 בשעה 17:42