המסע שלי

?Do you believe in love after love 

I don't know 

Currently the thought of loving 

The thought of not loving 

Even the thought of just existing 

Is kinda painful 

אני כלכך כועס

כלכך עצבני 

ואין איך להוציא

אין עם מי לדבר

או שאני כועס על מערכת ללא שם שפשוט מזיינת

או שאני כועס על מישהו שמזיין והסיכוי שיקשיב לי יהיה אפסי 

אז הכל מופנה פנימה כי אין לי ברירה אחרת

כן, זה יעבור...

מנהלים

מטפלים 

שולטים

וגם תאמינו או לא נשלטים

מה שמשותף לכולם זה 

כולם מחזיקים בלבבות של אנשים אחרים

אם תרצו תוכלו להתפעל מהיופי בו הלב הזה פועם

להרגיש את החום העדיו שלו והדפיקות שלו,

הוא יכול להזכיר לכם שהלב שלכם גם קיים,

ואם תהיו טובים תוכלו לטפח ולהגדיל אותו.

אם תרצו תוכלו לשחק איתו,

לשחק עם לבבות זה עסק מסוכן,

זה אולי יגרום ללב שלכם לפעום חזק יותר 

זה יגרום לזין לעמוד ולכוס להרטיב

אבל כשמשחקים עם דברים הם יכולים להישבר

אז תיזהרו

ו...

אתם יכולים לרסק אותו

זה כלכך קל, רק לסגור את היד שלכם

קצת לחץ 

ויש לכם שברי לב ביד 

זה די מגניב אה? 

אבל תוכלו לעשות את זה פעם אחת

או לפחות עד שתמצאו מישהו מספיק תמים 

כדי שיביא לכם לב חדש, ואז תוכלו לחשוב 

האם

לטפח

לשחק

או להרוס

לא משנה מה אתם תעשו, אני אמשיך לעשות את שלי, בעיקר לטפח וקצת לשחק, והתוכנית לדבר הגדול הבא שלי כבר מתגלגלות, ואני אמשיך להקדיש את חיי לוודא שכמה שפחות לבבות נשברים ומתרסקים, ועוד תשמעו על זה.

עובר עליי משהו

ואני חייב לשמר אותו

להדפיס בתלת מימד מעמד לתחושה הזאת

לצפות אותה באפוקסי עם נצנצים

לעצור אותה רגע בזמן, 

שיהיה לי לאחר כך

אני מרגיש... חי!

אני מרגיש טוב

אני מרגיש את הכוחות שלי שוב

אני מרגיש טלר שוב

טלר ההוא, זה שמגיעים לו דברים כי הוא ראוי להם

זה שאנשים טובים ואירועים טובים נמשכים אליו

אני מרגיש עוצמתי

ולא, זה לא תחושת סופרמן

כי תחושת סופרמן היא מוטעית, סופרמן שוכח שיש קריפטונייט בעולם

התחושה שיש לי זה כמו מטייל לפני טראק, שהתיק מוכן, הציוד ארוז, המסלול לפניי 

זה לא שלא יהיו מהמורות,

אבל שיש לי ציוד להתמודד איתן

זה לא שיהיו אכזבות 

אבל שיש לי כוחות לעבור אותן

אחרי כלכך הרבה זמן הרבה תחושות, טובות ורעות, 

פתאום מגיעה התחושה הזאת

נעימה בעדינות

זה לא תחושת שיא כמו אורגמה

זה תחושה נעימה בעדינות כמו מים זורמים

זה קצת חדש לי

והיה לי חשוב לתת לזה רגע מקום

הודעות שהבעירו אש נעימה בתוכי

נקראו ב0400 בבוקר

ההתרגשות הציפייה וגם החרמנות

לא נתנו לי לישון

אבל לא מחסור בשינה עצבני, מחסור בשינה נעים

של מחשבות, פנטזיות 

אחרי שעה שאני מבין שאני רק מפנטז החלטתי לעשות מעשה, הלכתי לאונן, למרות כל החוסר נוחות של לעשות את זה לא בבית שלי.

גמרתי וניסיתי לחזור לישון

אבל הסיפור הזה...

זה שהתחלתי לחשוב עליו 

זה שמאוד מקושר אליו בראש שלי אבל לא ממש מספר עליו

ממשיך לכתוב את עצמו בראש

עוד פרטים, עוד ליטוש של הדמויות

עוד סצינות מיניות נכתבות

זה מעניין, אני ממש סקרן לגבי מה שקורה לי בפנים, אני מגלה צדדים חדשים בי

קמתי מחלום הזוי על גרושתי

כתבתי אותו כדי לזכור

ניסיתי לחזור לישון 

לא הצלחתי

פתאום התחלתי להזהות, לפנטז

דווקא על שליטה גברית

דווקא כשאני הנשלט, שזה אצלי מקושר כרגע רק לבן אדם אחד 

הזיתי סיפור, לא בהכרח עליו, על שולט גבר 

אבל סיפור סיפור 

עם חלקים 

היסטוריה

פרקים

דמויות

מה נסגר איתי? האם אני הולך לכתוב פה סיפור מומצא מהראש שלי בן כמה חלקים על שולט גבר?

אני מאוד אוהב אינטראקציות עם זוגות, 

יש משהו כל-כך מעניין ומרתק בלהיות עם זוג שיש להם מערכת שלמה שלא קשורה אליך

זה כמו להיות מהופנט ממערכת כל-כך מסובכת של איזה שעון מחוגים ישן

זה פשוט יפה

היום זכיתי שהמשולש הזה של שלושתינו יעלה שוב על פני השטח

היינו קצת כולם על כולם במידה מסוימת

או אולי אני עליהם והיא קצת עליו?

בכל מקרה מה שהיה, היה נפלא ונהניתי.

אבל משהו בלראות את האהבה שלהם

מזכיר לי המון על האהבה שלי

האהבה שלי שהלכה ואיננה

ואני מבין כמה עוצמות אהבה יש לי לתת

ואני כל-כך רוצה להרגיש את זה שוב

את הדבר הזה שהוא שלי ורק שלי

אני לא יודע אם לקרוא לזה ראשי, זוגי, נישואין או אננס

אני רוצה להרגיש את הדבר הזה

ואני עוד ארגיש, אני לא דואג

ובכל מקרה, על החוויה איתם לא הייתי מוותר בשום צורה

אני בסדר עם לחוות את הכאב הזה שאני יודע להיות איתו ולנהל אותו

החוויה איתם שווה הכל

לראות אותם מחובקים

לראות אותה נמסה לו בידיים

שווה את הכל...

נעמתם לי מאוד, ולחיי עוד ערבים כאלה...

איך לעזאזל לא צילמנו כלום?

פליז לישון

אני לא יודע מה הטריד אותי היום

שכבתי במיטה והרגשתי חסר מנוחה 

בהתחלה ניסיתי להירגע

אבל זה הקשבתי,

הנחתי שהכאב יגיע,

הכאב הרגיל שהפכתי לחבר כלכך טוב שלו לאחרונה

הוא לא בא...

וזה מוזר כי אני יודע שזה זה שם... אני יודע שזה מונע מהכאב

אבל הייתי תזזיתי מדי בראש מכדי לכאוב...

אני?! לא מצליח לכאוב?!

אז אמרתי לעצמי

תהיה בזה

כן כן, בתזיזיתיות, בקושי להתרכז

לא הצלחתי אפילו להקשיב למח שלי

מה הוא עושה מה הוא חושב 

מה אני מרגיש

התאמצתי, להירגע להיות קשוב 

הצלחתי 

ואחרי כמה דקות הגיעה הכאב

נתתי לו

מתרגל את מה שהמטפלת אמרה

נושם, מוודא שאני לא יוצא מאיזון

ופשוט חווה כאב 

אחרי כמה דקות התמונה השתנתה 

התחלתי לזוז למקום מיני עם הכאב ממנה

הזכרונות של הגוף שלה

הידיעה איך להגמיר אותה

בדיוק איך היא מתנהגת כשהיא רוצה

זה היה טו מאצ' זה כבר זיהיתי ככאב גדול מדי לרגע זה, אז ברחתי 

וזה בסדר לפעמים בורחים

עכשיו אחרי שעייפתי את עצמי בצ'אט וכתיבה אולי אצליח להירדם.

אה וההמלוטונין כנראה משפיע

אתה מגלה מי חבר אמיתי 

כשאתה חוטף התקפי זכרונות שכמעט מכבים לך את הרצון לחיות

כשאתה בטיול רחוק מאנשים

כשאתה חוטף עוד התקף זוועתי ומייחל לשטן שייקח אותך 

כשאתה לא מרגיש בבית 

אתה מגלה מי נכנס באיזה קטגוריה 

חבר.ה

פרטנר.ית

מכר.ה

מישהו שרוצה להזדיין איתך ורק מכיר אותך כדמות בדסמית

מישהי שרק רוצה להזדיין איתך ורק מכירה אותך כדמות בדסמית

לא, לא הופתעתי מאף אחד מהתיוגים...

אני שונא את עצמי עכשיו

את הכל בי

את הרגישות 

את החשיפות

את זה שאני מרגיש בנח

את זה שאני שואל שאלות מיותרות

את זה שאני מאבד

ומאבד

ומאבד

אני שונא הכל בי כרגע

כל תא ותא בגוף המפגר בי

וכל חלק בנפש המפגרת שלי

אני מת שזה ייגמר 

מת 

לנעול את הכל בתוך קופסא ולא לפתוח לעולם

את הכל

את עצמי

הלוואי שזה פשוט ייגמר

כל הסבל הזה

בא לי שזה ייגמר 

פליז

אני כאוב 

ובודד

רחוק מהבית

לבד

שוב

לא, אני לא אובדני

לא, אני לא צריך עזרה

כן, אני במקום בטוח 

לא, אני לא הולך להתאבד

לא צריך עזרה 

לא צריך אף אחד

לא צריך את עצמי אפילו 

מצידי לקרוע מעליי את כל העור

לקרוע מעליי את הגוף המזדיין הזה

למסור את הנפש שלי לשטן או משהו

כלכך לא נח לי 

ואין מה לעשות

אין איך לתקן

יש רק בור עמוק 

שוב

עוד כאב

עוד אובדן