שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 6 שנים. 22 בפברואר 2018 בשעה 21:45

הדמעות שיורדות בצורה כמעט אקראית כל היום

החיוכים שעולים אבל מסתירים את הבפנים

המחשבות והרגשות שלא נתנו לי מנוח כל היום

המילים המשמעויות כלכך שכתבתי אבל כמעט בפעם הראשונה הלכו למגירה

הלקיחות סיכונים מיותרים בנהיגה 

הזכרונות.. 

והלסת אוי הלסת כמה היא כואבת אחרי כל חשיקת השיניים...

אולי אצליח להירדם בלי כדור הלילה, אני עייף, מאחל לעצמי הצלחה..

ולכולם, לילה טוב... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י