המסע שלי

אני יוצא לטבע, 

טוב נו לא לטבע טבע, אלא לטבע שבאיזור שבו גדלתי

הלוואי היה לי איזה יער ללכת בו לאיבוד פה

אבל אני יוצא לטבע כי שום דבר אחד לא הגיוני יותר

אני יוצא לטבע כי אני מרגיש שאני צריך מיני מסע לעבוד היום

אני יוצא לטבע לאתגר את עצמי במשהו שחשבתי עליו כבר הרבה, ואם היום כבר התחיל כל-כך מחורבן ועם מלא מחשבות ורגשות, אז למה לא היום...

אני יוצא לטבע עם משימה:

יש לי 3 דברים שנמצאים בבית של ההורים שלי שמזכירים לי אנאבל בצורה חזקה מאוד,

2 יומנים שהתחלתי לכתוב, ותמונה שלנו.

אני הולך לצאת לטבע ואני הולך לשרוף אותם.

אני לא יודע למה אני עושה את זה, אבל אני מרגיש שזה צריך לקרות,

אולי קיבלתי מעין מסר שזה היום.

חלק מהאתגר שלקחתי על עצמי, זה שאת האש אני אצור בעצמי

בלי מצתים, בלי גפרורים, אני אפילו לא לוקח כאלה איתי.

זה רק אני והסכין שלי.

אני יודע את כל העקרונות של איך מדליקים אש במצבי "הישרדות" אבל לא התנסיתי בזה מעולם.

ורק ככה אעשה את זה,

רק עם האש שאני יצרתי בעצמי אשרוף את הדברים.

ואם לא אצליח, אנסה שוב ביום אחר.

למה?

אין לי מושג.

זה המסע שלי שהטלתי על עצמי, וזה מה שאנסה לעשות.

מיותר לציין אבל אני מטיל על עצמי מעין אמברגו תקשורתי, הלוואי שהייתי יכול להשאיר את הפלאפון בבית אבל מלחמה והכל, הוא יהיה במצב שקט/טיסה.

יש דברים שאני בוחר ללכת להתמודד איתם ראש בראש

והנה אחד מהם.