מאחורי האיפוק היפני המוכר, מסתתרת לעיתים סערה שכנראה רק אצל אנשים שכל חייהם חונכו לאיפוק אפשר למצוא.
היפני הראשון שיצא לי לפגוש בהוסטל בבנגקוק, אליו הגעתי כמה שעות קודם לכן, שאל אותי אחרי 2 דקות שיחת היכרות אם אני יודע איפה אפשר להשיג קוק, כי הוא כבר כמה שעות בתאילנד וחייב לסדר את הראש. מיותר לציין, לא היה מדובר בנרקומן (לא במובן המוכר בכל אופן) אלא בטייל רגיל אחד מיני רבים שיצא לי לפגוש בטיול. ולא שבתאילנד מקלים ראש בנושא, בלשון המעטה. במסיבות שהייתי אח"כ היפנים תמיד כיכבו באקסטרימיות ובאנרגיות החיוביות שהביאו איתם. שמחים, קופצים, מסטולים. כאילו קיבלו חופשה מכלא לא נראה. אולי בגלל זה החיבור עם הישראלים, שיוצאים מכלא אחר, הוא חזק למדי.
בסרטי הפורנו למשל, בעיקר סרטי BDSM, היפנים הם האקסטרימיים ביותר שיצא לי לראות (גגלו Yapoos Market לדוגמא).
וגם במוזיקה יש להם יציאות:
לפני 13 שנים. 29 באוקטובר 2011 בשעה 8:33
