Aו>ה וויXEי וN> KZייI

בזמן האחרון אני נמשך יותר ויותר לנעליים.
פשוט. נעליים. נעלי עקב, נעלי סירה, סנדלים, כפכפי אצבע...
רוצה ללקק אותן, לנשק, לדחוף לפה. לאכול אותן.

סוליות עם סימני בהונות המעידים שכף רגל נשית ענוגה דרכה בהן,
ומרמזים על הניחוח המתקתק חמצמץ שהן מדיפות.

אני מפנטז שאני מלקק את הסוליה מבפנים, מנקה את סימני הבהונות בלשוני,
מסניף את הריח, מתענג על הטעם. פשוט מבריק את הסוליה כאילו הלשון שלי היא סמרטוט או ספוג.

אח"כ אני מלקק את רצועות העור, אם יש כאלה או את הגפה.
מרטיב ומלקק. ועובר לסוליה
שאיכשהו, גם הטינופת שדבקה בה מן הרחוב קוסמת לי
כשאני מדמיין את האשה נועלת את הנעליים ומטיילת בהן
ואז דורכת לי על הפנים ומנגבת על פרצופי את הסוליה.
ואני כולי שטיחון נעליים. נרמס ומרחף בספייס.

יש כאן פרופיל (אחד?) של מלכה המציעה למכירה את נעליה.
ללא ספק פרופיל שמחרמן אותי מאד. בעיקר כי יש גם תמונות.
מעניין אם היא תעשה לי מבצע או הנחה. זה סוף העונה עכשיו לא?

בכלל אני חושב שזה הגיוני שנשים, במקום לזרוק את הנעליים הישנות ולקנות חדשות,
תמרנה את הישנות בחדשות שיקנה להן עבד בתמורה.