לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 20:06
"תורך" שמעתי את קולה מבעד לירכיה, עת שיחררה מעט את הלחץ ואיפשרה לי להוציא את הראש בכדי לענות למהלך שעשתה.
הסחרחורת הקלה שאחזה בי לאחר דקות ארוכות, דלילות בחמצן, והנוזלים שהציפו את פניי לא הקלו על המשימה אך חייב הייתי להגיב מהר שכן, עומדות לרשותי עשר דקות, לכל היותר, לפני שהמשחק יוכתר כנצחון טכני לאלילה. הזזתי, אם כן, את הפרש שלי ל ו-3 לאחר שאכלה את הפתיון שהצבתי לה וללא התמהמהות מיותרת החזרתי את הראש למקומו, כשירכיה שוב ננעלים עלי, והמשכתי בפעולת הליקוק שהיא כה אוהבת. עד שתורי יגיע שוב.
המשך בקרוב...
http://www.youtube.com/watch?v=OsgBbIBFduQ&feature=related
(לך, שלימדת אותי לאהוב כשכואב)