לנהל לא זקוק לחוקים אנטי דמוקרטים
untitled
מה שבא ליבדירה ההיא ששם הכל קרה
הכלבה שהשתינה כשאת התבוססת בשתן
ושנינו השתנו מצחוק
הדירה שבה קיימת יחסים קרובים מאד עם הרצפה
זכרונות מחוללים אינטימיות
של טיול ערב חג
- חוף הבונים מקסים ומסודר שוה ביותר
- לחומוס של פראדיס צריך להגיע מקדם אחרת תגמר הלבנה והיא בעצם הסיבה האמיתית לבוא לשם
- האסדות קרובות מדי לחוף ומישהם חוסכים על חשבון הציבור
- הכרמל המערבי מקסים ביותר
- מסתבר שהצנחנים נופלים ממש מהר עד פתיחת המצנח יש שסיפרו שזה כמעט כמו סשן בדסמי
וזה של
שיר לחג שמחהוא נשמע כמו טיים אימפלה ולעיתים מזכיר את ארסטד דוולופמנט
שלא לדבר על קליפים מושקעים. הוא מצליח בחכמה לעשות היפהופ שלא חופר ומונוטוני
שוה אוזן
CG
היועמ"ש מאויים כבר פעם שלישית ולציבור רק אכפת איפה אפשר לנגב כרטיסי אשראי
כמו עדר אנטילופות- לרכוש, להזריק להקהות את הרגש להוריד את הראש ולדחוק עמוק בחול
מלחמה סמויה מתרחשת בין שתי אליטות מלחמה על ערכים.
ערכים של פעם מול ערכים של עכשו
מקוה שמתישהו ירד לאנשים האסימון
אני נהיה דרמטי רק כשאני באמת מודאג
מתחיל "ללמוד" אותו ולמה ככ מתלהבים ממנו. נכון לעכשו די מעיק ודי מיושן המתופף הכי בולט בכל הסיפור. לא נפלתי. מה דעתכם?
הנושא שוב עלה עבורי בעקבות צפיה בשני חלקי דוקו מטלטל וחשוב שהוקרן בהוט ומומלץ לחובבי הז'אנר (דוקו לא פדופיליה למאותגרים) https://en.wikipedia.org/wiki/Leaving_Neverland ולכל מי שסקרן קצת יותר מהרגיל. הסרט חולק לשניים עובדה שפסלה אותו ממועמדות אוסקר שם היה זוכה בהליכה ולמרות שכל חלק יחסית ארוך הוא מרתק ועשוי בתבונה וכשרון . הסרט מספר את סיפורם של שני קורבנות התעללות מינית מגיל 7 ועשר ומשפחותיהם שחוו אותה ממייקל גקסון.
הרגל זה כבר מסתמן כפטיש של ממש
קצת מביך אבל למי אכפת
אני מוצא הנאה בגילוח יסודי של קליפות חצילים והוצאת הבשר לסלט טעים במיוחד:)
חג שמח כולם
של טיולטבע פריחה שדות זימזום אביב מרבדים אדומים הוה אושר
רק לא להיות בטטת טלויזיה רק לא לחלות
ורד קלפטר (מילים לחן) הקוסמת ורוני אלטר על הביצוע
אפשר למצוא קונוטציות כלובניות:)
לאהוב ולא נמאס לשמע