בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני 6 שנים. 5 ביולי 2018 בשעה 22:42

יזרימו שפכים לים

 

 

 

עד מתי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יתלו שפחות בגיליעד

לפני 6 שנים. 30 ביוני 2018 בשעה 2:02

למותלזה

 

לפני 6 שנים. 24 ביוני 2018 בשעה 9:45

בגירים מתנסחים בהוליוודית

זה מלמד אותי שהם חיים בסרט כלשהו

לפני 6 שנים. 22 במאי 2018 בשעה 12:50

יכולתי להתאפק

https://bit.ly/2IFMvAA

 

 

לפני 6 שנים. 15 במאי 2018 בשעה 21:14

בסשן מכונן. אחד בלתי נשכח. בקבוק 2 ליטר. היא שותה. הרבה. יושבת על הרצפה. מתאפקת. עד שכבר לא.

ומתבוססת בשלולית צהובה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל מה שעשה את הארוע ככ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיוחד זה שהכלבה לא ידעה מה קורה . הלכה לכאן. הלכה לשם. נכנסה לסטרס במבט קוקר ספנייל.

ואז

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השתינה גם היא - השתנו מצחוק שנינו

לפני 6 שנים. 27 באפריל 2018 בשעה 23:36

את המקסימות ויש את המתוקות ויש גם מסקרנות ומענינות

ופה ושם יש את אלו שמסתכלות על גבר ורואות ארנק

ויש את אלו שמביטות בגבר ורואות רק זין.

תמיד יהיו שם ארנקים ותמיד ירוץ הזין ויתפקדו בשלשות.

לפני 6 שנים. 27 באפריל 2018 בשעה 6:03

מדהים

 

לפני 6 שנים. 19 באפריל 2018 בשעה 22:27

על דושאן. ראיתי את מרבית סרטיו. אבל לא עליו בא לי לכתוב אלא על האסוציאציה ש"מוטנגרו" שלו הצית בי או איזו מחשבה.

יש לא מעט שבלוגן מצייר תמונה של מישהי עם סממנים של גיבורת הסרט. אני תוהה מה היה קורה אם היא היתה מפנה את תסכוליה ליחסי שליטה האם היה סוף שונה לסרט? נשים נשואות, כמו רכבות על סף ירידה מהפסים. מיטלטלות בין ריקנות לתסכול, בין יאוש לאבדן דרך

נקרא עצוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא יודע עד כה זה מעודד אבל כל משבר הוא זמני

לא יודע עד כמה יחסי שליטה יכולים לתת מזור או אף להחמיר מצב

ולדברים יש נטיה להסתדר לטובה. רק נדרש אורך רוח וכוונה נכונה.

 

 

לפני 6 שנים. 14 באפריל 2018 בשעה 22:12

אותה . איזה צבע קול ופשטות. טוב היא גם קצת לוליטה לוק וזה עושה לי את זה.

מזי סטאר

לפני 6 שנים. 13 באפריל 2018 בשעה 11:53

כיף לחזור אל זה