לפני 6 שנים. 19 באפריל 2018 בשעה 22:27
על דושאן. ראיתי את מרבית סרטיו. אבל לא עליו בא לי לכתוב אלא על האסוציאציה ש"מוטנגרו" שלו הצית בי או איזו מחשבה.
יש לא מעט שבלוגן מצייר תמונה של מישהי עם סממנים של גיבורת הסרט. אני תוהה מה היה קורה אם היא היתה מפנה את תסכוליה ליחסי שליטה האם היה סוף שונה לסרט? נשים נשואות, כמו רכבות על סף ירידה מהפסים. מיטלטלות בין ריקנות לתסכול, בין יאוש לאבדן דרך
נקרא עצוב.
לא יודע עד כה זה מעודד אבל כל משבר הוא זמני
לא יודע עד כמה יחסי שליטה יכולים לתת מזור או אף להחמיר מצב
ולדברים יש נטיה להסתדר לטובה. רק נדרש אורך רוח וכוונה נכונה.
