untitled

אז ממשיכים

ואיך יודעים שטוב

לפי רוחב החיוך ההדדי

והאור בעיניים

נמדד בטווח השימושים שלו. אז לא רק ממולאים גם ממולאות ולא רק רולדות אבל מניח שיהיה אלמנט של גלגול במערכה הרביעית. עבר אישור של מומחה כשרות מקוה שיעבור אישור מומחה קשירות

בקרוב ההצגה-  "כולה חוט"

שיניים נעוצות בפטמה אומללה ימנית נכבשת

עוצמות כאב משתנות על ציר זמן מזוגזג 

ואז כילוח חם מתנחל במורדות האמה השמאלית שלי שנוברת בתוך נפש פסוקת ירכיים או האם זו אמת מים רומאית מהתקופה הכאן ועכשוית. רשות העתיקות מרשה לך לגמור וגם לבכות.

מותירה שני מופתעים לצחוק על כמה טוב זה

הכאב. אדם מיושב ונורמטיבי עולה לרכבת שתקח אותו לארץ הכאב . תושבת המקום אשה מיושבת ונורמטיבית אוספת אותו לטריטוריה שלה , כוסית אבל אסור לדבר ככה לנשים, זה מפליץ סליחה מחפיץ או משהו. בכל אופן הם פוצחים בריקוד הפסיכי שלהם הוא כולו אור וחיוכים צחוק של אושר הגיע למחוז חפצו , היא "חפצו" לשימושו. היא תולה בו מבטי "עוד" ו"מה זהו?" ומחייכת לעצמה ואליו מוקירה תודה , הוא מקפיד לא להעמיס ודואג שיהיה טעם לעוד ושלא יגרם נזק, הם רוקדים ואלס משגע פראי ומשוגע שיכלול צעדי רדיפה דילוגים ארוחה טעימה אינטימיות ועוד צעדי ריקוד מחול מודרני למתקדמות שילך ויתקדם ויתקדם. אדם עולה חזרה לקרון שמחזיר אותו לנורמות חברתיות מהוגנות ואסופות כאחד האדם רק מאושר ומלא יותר.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=4388&postid=78530

קהל המזוכיסטיות ותיקים ומכרים

אני מגיע בחמישי לדאנג'ן ואשמח לפגוש שוב

שאני היום הגרסה המרוככת של מי שהייתי בתחילת הדרך. ויחד עם זאת הצורך והתשוקה

לסמן ולהכנס תחת העור לנשמה וללב לא 

דעך. 

למהו שולט.

מחלקת שמירת חפצים.

תכולת הקופסה- הרצונות שלך, בעלות על  הגוף, פנטזיות

יש מחלקות מתוקצבות יותר או פחות

יש מחלקות שמנוהלות טוב יותר או עוד יותר טוב.

וכשאת באה בסופו של קשר שליטה לקבל חזרה את התכולה.

יש מצב שתגיעי אחרת ויש מצב שלא ככ תזהי את התכולה

מה שבטוח תמיד תרצי להפקיד אותה שוב ושוב

למה שמישהי תעדיף שולט פחות מנוסה.

זה הרי נוגד כל הגיון שתעדיף מישהו חסר נסיון. לא הבנתי עד עכשו.

זה קורה יחד עם תגובות לפרופיל - אתה רציני , הפרופיל מלחיץ וכד.

ואז עלתה הארה שזה לא קשור לפרופיל ולא אלי. זה הפחד שלהן לצאת מאזורי נוחות. לאבד שליטה. פחד אלוהים אכן מובן.

עדיף וקליל להתמודד מול שולט מחמד שניתן לסובב לו את הקפיץ בגב ואם אפשר שגם יעשה את זה איך שבא לה. 

אני מזמן לי אמיצות שסגורות על עצמן שניתן לסמוך על מלתן. שלוקחות דברים בפרופורציה. שמתות כבר לחוות בדסמ "על אמת"

האם ניתן לדעת מראש?

האם זה לא מקבע ומונע הזדמנות להתאמות טובות יותר?

לקשר יש דינמיקה ואבולוציה משלו . קשר זוגי שליטה או וניל לא ממש חשוב.

כמה שליטה בא לך איזו תדירות? כמה זה אינטנסיבי?

מונוגמי וסגור?  מונו מאפשר?

מרובה שפחות? שלישיה כלשהי?

לגור יחד או לחוד?

אני חושב שלא כדאי ולא ניתן ממש לדעת בהתחלה. ולעיתים יש נטיה להתחיל קשר מהאמצע או מהסוף

וזה קצת חיים בסרט. בהתחלה צריך להנביט להכיר יותר ויותר.

ואז זה בעצם מסע של בחינה תמידית עד כמה הצרכים המהותיים נענים. עד כמה הקשר מחייך אותי ממלא אותי

באושר וסיפוק.