בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני חודשיים. 2 בספטמבר 2024 בשעה 15:49

הכאב. אדם מיושב ונורמטיבי עולה לרכבת שתקח אותו לארץ הכאב . תושבת המקום אשה מיושבת ונורמטיבית אוספת אותו לטריטוריה שלה , כוסית אבל אסור לדבר ככה לנשים, זה מפליץ סליחה מחפיץ או משהו. בכל אופן הם פוצחים בריקוד הפסיכי שלהם הוא כולו אור וחיוכים צחוק של אושר הגיע למחוז חפצו , היא "חפצו" לשימושו. היא תולה בו מבטי "עוד" ו"מה זהו?" ומחייכת לעצמה ואליו מוקירה תודה , הוא מקפיד לא להעמיס ודואג שיהיה טעם לעוד ושלא יגרם נזק, הם רוקדים ואלס משגע פראי ומשוגע שיכלול צעדי רדיפה דילוגים ארוחה טעימה אינטימיות ועוד צעדי ריקוד מחול מודרני למתקדמות שילך ויתקדם ויתקדם. אדם עולה חזרה לקרון שמחזיר אותו לנורמות חברתיות מהוגנות ואסופות כאחד האדם רק מאושר ומלא יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י