לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני 17 שנים. 4 באוקטובר 2007 בשעה 13:15

להקת אנפות בקר התאספה בשדה מולי
כל ציפור צדה לה בסמוך לחברתה
לא נצפו מאבקים על ציד , לא היו יללות וקיטורים אכלו לי בכו לי,
כל אחת ושיטותיה כל אחת מזינה את עצמה בשלוה,
נעות לאיטן פושטות צוואר
ומתבייתות על הצייד. מדהים כמה ההרמוניה בטבע
יכולה היתה להיות מיושמת בחברת אנשים
אני חושב שמי שמחובר לטבע מחובר יותר טוב לעצמו

לפני 17 שנים. 26 בספטמבר 2007 בשעה 20:41

לרגע חשבתי מה ניתן לעשותיתם

הלולב סיבי ודוקרני בשפיץ
הערבה יכולה לעורר בדרך מערבה
ההדס יהדס בדיגדוג הורס
והאתרוג יוחדר לחור ענוג


חג"ש

לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 0:55

מה רואים בה?


3 וחצי, ארגזי קרטון מוכנים, אבק, הרבה אבק, זיפים שלא גולחו, תשישות,
הטרמוסטט של המזגן קופץ, נעים לי, ציפיה לבאות , בטחון, חופש, פסטורליה,
ילדים מאושרים, יחסי שליטה עשירים, עושר, לאו דוקא, מעדיף חיי נוחות , שאיפות עשן ולאושר,
כל קשר הוא תחנה בחיים, השווארמה השביעה והקפה הערבי היה מצוין ,
ארטיק בטעם לימון סיים את זה, תקופה חדשה , שינוי גם לי לא רק לה, אני קצת יותר מנוסה,
היא עושה אותי יותר מאושר מהרגיל, תוהה איך יראו חיי בעתיד

מנקודת הזמן הנוכחית

לפני 17 שנים. 18 באוגוסט 2007 בשעה 20:45

הקרב על הרגל

"יש לך רק מלת בטחון ואת מוזמנת להשמיע אותה בכל שלב" אבל עוד בטרם הספיק לומר לה זאת
עדיין ישבו שניהם על אספרסו ועסקו בתרגום שפות גוף הדדיות. הוא ידע שאינה נשלטת "רגילה"
היא מתקשה ואף חובבת שפוטים אבל ידע שנהנת מכאב ואגרסיביות והוא נמשך למיוחד שבה אוסף ניגודים נדיר ונשיות שופעת ומתריסה. הוא נהנה להתמודד עם שולטות הם היוו אתגר עבורו והיה מתמוגג לצפות בקליפות הנושרות ,קוי הגנה חפירות תעלות קשר ביצורים-מלחמה פנימית, בנשל, בכמיה להתמסר הגוברת.
בהתגברות על הקושי הרב.
הוא ידע שזה יעבוד איתה אבל היה צורך בהכנה בעיקר אמצעי ריתוק מהיר . הוא נזכר באזיקונים הארוכים המסיבים שנדלק מהם בחנות חומרי בנין מקומית .
עברו לזירה אינטימית להפגת המתח נגיעות ראשונות כמו שני טניסאים מתחממים באליפות פתוחה פה משיכת שיער שם נשיקה סוערת לחיצות וביסים דופק מגבר מתח כשבין לבין מנסה היא להתנגד לבחון ואז לחש לה..."בכל שלב לא לשכוח".
הוא לפת אותה חזק מאחור היא ניסתה לנשוך זרוע זרועות הונפו סטירות הונחתו על לחיה. ככל שהכאיב לה הגבירה התנגדותה, תיסכולה גובר כשכל מכה שלה נבלמת או מחמיצה. נועל מפרקים מפר שיווי משקל קורסת היא על הרצפה פניה אדומות מנסה בכל כוחה למנוע את הכיבוש המממשמש ובא, מתי יגיע רגע ההכנעה, חשב לעצמו משועשע. מתישב על פניה מרתק אותה לרצפה היא מנסה לנשוך בין הרגלים אך הג'ינס לא מאפשר הוא לוחץ את משקלו על פניה נשימתה קשה, מתיר כפתור רוכסן מסיר מכנסיה רגליה מפרפרות כמו חיה שמעדה מרגל טורף.
הקרב על רגל ימין החל היא לא מאפשרת "תני רגל" ומיד מסמן לה בלחיצה עמוקה לגרון שזה יכאב מאד אם לא. שולף אזיקון מקפל בירכה וחובק בו- רגל ימין בידו- כך רגל שמאל ביגוד ושאר הגפיים באחרונה כבר לא נותר בה כח היא אפשרה לו לקפלה כאבת נפשו גונחת לתחושת ההידוק השפלה בשבילה. מתרגש מחייך לעצמו בסיפוק מתנשם נרגע הוא קם ממנה נותן לה להתבוסס בתחושות מביט בה מלמעלה
הוא קושר את גפיה באדיקות לא ממהר פורש לצדדים מלטף את גופה כולו. היא כבר שלו .
כשטיקטק הפלייר והתיר את אזיקוניה חייכה לעברו לוחשת "תודה".

לפני 17 שנים. 27 ביולי 2007 בשעה 21:42

פינה חדשה בפורום בדסמ תפוז "הכה את המומחה"

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=507&msgid=103191136

לפני 17 שנים. 23 ביוני 2007 בשעה 22:24

3 אטבים תלו את כבסי שפתייך מכל צד
חוט זחל בין אטב לאטב חיבר ואיגד
קשר הזוחל כל שלושה לרגל
מושכים שפה חושפים כוס
זה ימינה וזה שמאל
ככ נעים לראות כוס פרוס
אחכ בא תורו של מר אלכוהול
איש מדליק
חבר של מייקל קיין
ברנש עם סטיק
זה אמנם לא הכל
סיפור ארוך
על 3 אטבים חוט זוחל שנגמר בחיבוק גדול

לפני 17 שנים. 15 ביוני 2007 בשעה 20:22

שיר מצוין, עצוב ומוכר גם במחוזותינו

כל החבר'ה

ביצוע: מוניקה סקס
מילים ולחן: יהלי סובול



כל החבר'ה עברו בתוכך כאילו שאת רכוש ציבורי
אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא הם מהסוג שהולך לקרבי
הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים בבית ספר ובתנועה
הם למדו בצופים איך לקשור את החבל
והרבה יותר קל לקשור בחורה

כל החבר'ה חוזרים כל לילה לביקור בתוכך
הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן אבל הם לא מקשיבים ללבך
כי אין תרופה לאבן בנפש לזה אי אפשר לעשות הפלה
הרופאים מרוצים הניתוח הצליח ומעכשיו את לא חולה

כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך
וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך
כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה

לפני 17 שנים. 17 במאי 2007 בשעה 17:40

אתר KINK.COM עם עשרות אלפי מנויים פצח במתקפת יחסי ציבור משומנת ומדהימה במקצועיותה
בין היתר כתבה ביו יורק טיימס היוקרתי עם צילום מבנה האולפנים בגודל יד אליהו
אבל מה שהרשים יותר זה האתר הזה www.behindkink.com
כאחד ששואף לתעד סשנים ונהנה מזה אני חושב שכל סשן הוא יצירת אומנות וחשוב לתעד בסטילס ועדיף וידאו
מומלץ לצפות באתר במכונה המשומנת והמקצועית הזו קינק קום.

לפני 17 שנים. 8 במאי 2007 בשעה 10:30

בין עם בבלוג (הוא אמר לי ככה ועשה לי ככה) , או בפוסטים בסגנון "מעלליו של אדוני" כמעט אף פעם לא נתקלתי במישהו שהחליט לחרוג ולהתחיל סשן או מפגש ,בעיקר אם הוא ראשון,- בפרה קייר . כמו שחמאה קשה לא תמרח טוב על לחם ואם תתעקש היא תחרבש את הפרוסה . כמו שלא צובעים צבע לפני צבע יסוד או מכינים את פני השטח רצוי ומומלץ להתחיל את המפגש בלהרגיע קצת את השיפחה שכבר סוערת מבפנים בדופק 200. זה מגביר את תחושת האינטימיות והאמון ,זה מרגיע והסשן יכול לזרום לרמות ריגוש גבוהות מאד . בנוסף יש כאן אלמנט של משחק תחושות הפוך שמרגש בפני עצמו שכן היא מצפה לדום אנטיפט וקשוח אלא שכאן ניתן להפתיע אותה .
לאחר כמה דקות של פרה קייר היא יותר שלך יותר מתמסרת.
נסו ותהנו

לפני 17 שנים. 2 באפריל 2007 בשעה 10:38

&mode=related&search=