בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני 17 שנים. 8 במאי 2007 בשעה 10:30

בין עם בבלוג (הוא אמר לי ככה ועשה לי ככה) , או בפוסטים בסגנון "מעלליו של אדוני" כמעט אף פעם לא נתקלתי במישהו שהחליט לחרוג ולהתחיל סשן או מפגש ,בעיקר אם הוא ראשון,- בפרה קייר . כמו שחמאה קשה לא תמרח טוב על לחם ואם תתעקש היא תחרבש את הפרוסה . כמו שלא צובעים צבע לפני צבע יסוד או מכינים את פני השטח רצוי ומומלץ להתחיל את המפגש בלהרגיע קצת את השיפחה שכבר סוערת מבפנים בדופק 200. זה מגביר את תחושת האינטימיות והאמון ,זה מרגיע והסשן יכול לזרום לרמות ריגוש גבוהות מאד . בנוסף יש כאן אלמנט של משחק תחושות הפוך שמרגש בפני עצמו שכן היא מצפה לדום אנטיפט וקשוח אלא שכאן ניתן להפתיע אותה .
לאחר כמה דקות של פרה קייר היא יותר שלך יותר מתמסרת.
נסו ותהנו

המקל והגזר - כשאתה צודק- אתה צודק.
לפני 17 שנים
הייתי כאן - מה צודק?
בבלוג מתארים את העיקר
לא מתחילים עם סיפורי קפה ותה..
לא צודק בכלל
כולנו ואני בטוחה כשאני אומרת כלום מתחילים עם פרה קייר הזה..
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - ומה עושים בפרה קייר?
חולבים אותה ? :)

וברצינות, מה ההמלצה? סמול טוק? קפה תה פיפי?
לפני 17 שנים
הוא​(שולט) - אותו אפטר רק לפני, וקצת קצר יותר
לפני 17 שנים
הוא​(שולט) - נתינה כפרות, אני לא ממשטרת הבדסמ ולא מבקר איש
אני מגיב למה שנכתב ואם כולם עושים אז סבבה לגויאבה
זה טיפ למי שלא.
לפני 17 שנים
הייתי כאן - אהה... אוקי :-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י