הסערה האחרונה על ה"פסיכופט" התורן שגררה דיבור על אחריות שלו שלהם של מי הזכירה לי את הסיפור הבא: לסבית ולסביה נכנסות למועדון בדסמ ביפו תל אביב ישראל. הן מגרמניה או הולנד או משהו מערב אירופי כלשהו. הנשלטת פטיט נערת כפר אפורה. מיניות מופנמת, השולטת - נהג משאית רחבת כתפיים או שמא מקרר סייד ביי סייד, ממושקפת. מי שלא צפה במופעי הקרקס המגוחכים בבמה המרכזית הגדיל את הסכוי לצפות בסשן שלהן בצד. צנוע לא זקוק להוכיח כלום להראות לחבר'ה. הן היו נטולות פוזה וכמובן חבר'ה. המקרר הורידה מעכברת הכפר אבק במשך שעה ארוכה. העכברית מזמן משייטת בחלל נפשה טריפ עמוק. נהג המשאית מזיעה ומתנשפת חובטת לוטפת. זה היה מקור השראה אבל החלק האחרון היה אקדמיה עבורי באותו זמן. הן ביצעו מופע אפטרקייר הדדי, אחרי שלב ההודיה נישוקי הרגליים של הקטנה הליטופים והתנשקויות ארוכות. הקטנה פצחה באפטרקייר לדומית. היא נגבה ממנה את הזיעה הגישה לה מים, הרגיעה אותה וזה היה מופע האהבה הכי מרגש לאותו ערב או לאותו שבוע אולי מי זוכר.
שורה תחתונה- אינטראקציה בדסמית היא הדדית. שניים בוחרים יחד עם מי לרקוד יחד , שניים יחד בענין הזה. זה שאחד אומר והשניה עושה לא מפחית מההדדיות בנוכחות שלהם ובביצוע . הגישה שיש רק אחד שמנפק "הוי ובידור", אחריות, בטיחות ומחוייב לכל היא שגויה. התוצאה הנפסדת- שולטי מחמד מבוהלים שחוששים שיפטרו אותם ויוצאים מגדרם לספק את הסחורה. לתת עבודה.
לשולטים יש חולשות, צרכים, הם עושים קקי לעיתים ועשויים חלבונים ממש כמו נשלטות או אנשים אחרים. הם גם זקוקים לאפטרקייר לא פחות לא יותר הם גם נרגשים נסערים זקוקים לרוגע לנחות.
ולגבי האפטרקייר- אני כמעט תמיד ממליץ להתחיל סשן בקייר - פרהקייר בנוסף לזה שמסיים.
