פעם באיזה מפגש כלובנים/סדנא איך לומדים לשלוט. עניתי מה שעניתי אז. והיום שוב חזרתי לזה עם תובנות אחרות. כתנאי הכרחי צריך שיהיה צורך פנימי ואחכ צריך מבנה אישיות מסוים. כל אחד מביא את סגנונו ולאורך זמן מגבש ומלטש. זה בערך כמו לומר איך לומדים להיות חכם. בלי שזה נשמע יומרני. מהי חכמה האם האדם מגיע עם יכולות ומוטיבציה.
מה שאני מנסה לומר שזה אמור להגיע מהאדם עצמו שהוא מוצא שהמקום השולט ממלא בו משהו מהותי מיני או לא מיני. יש שנוטים לצד מעשי יש שנוטים לצד רוחני יש מרוחקים ואנטיפטים ויש שלא או גם וגם. אחרי התנאים הללו תנאי הסף. יש את האלמנט הכי מהותי והוא תחושת העצמי. אני חושב שרק בגילאים בוגרים אחרי נסיון חיים עשיר מגיעים לתחושת עצמי שלמה מפויסת ומצומצמת פחדים. מה שעושה את ההתנהלות בתהליך לנינוחה יותר בטוחה ומהנה.
כמדומני:) וחגשמח
וזה השיר הכלובני המעולה של ספקטור דניאלה
