לפני 9 חודשים. 28 בינואר 2024 בשעה 8:49
אני רחוק מלהיות סטלן פרדס חנה. אבל לעיתים החויה מתקרבת למשהו מעבר לבנאליה. דברים בנאלים קטנים כמו ללכת בחושך בקור של 6 מעלות, לשאוף ולנשוף
אויר נקי וקר וקור חותך את הפנים , מחשבות רצות מחוץ לשבילים הרגילים חלקן מטרידות חלקן מחייכות אותי. שועל לחוץ חוזר בזריזות מהרחוב האורבני לטבע , יש נחל כמאה מטר ממני ואני מתפתה לבקר אותו לברר אם יש זרימה מכל כמויות המשקעים המטורפות , אבל לא בא לי להכנס לבוץ, תנשמות חוצות את פנסי הרחוב ודולקות במעופן השקט, ככל שההליכה נמשכת והקצב קבוע אני נכנס למצב מדיטטיבי כמו מאשין מתגבר מתרגל לקור מודע לנשימה ומה היא עושה לנשמה. ומחזיר עצמי למקום החמים .