לפני 9 חודשים. יום שלישי, 1 ביולי 2025 בשעה 12:51
חשבתי שסטגנציה היא מוות. היתה אז אובססיה להיות בתנועה תמידית לחוות לחיות להשיג להספיק בלי להפסיק. לאחרונה השתחרר בי משהו, זה בסדר להרפות לאגור אנרגיות להיות בקשב מול עצמך לדייק תובנות רגש חלומות. אושר הוא רגעים לא מטרה . זה החיוך האופורי הקטן שמתגנב אלי מדברים הכי טרוויאלים כמו להכנס למצעים נקיים להעטף בשמיכה ולהרפות עד לנתק השינה העמוקה. לשמוח על ידיעה מהיקרים והיקרות. להוקיר, לתת בנדיבות. אני משתנה ובוקע שוב ושוב מעשרות גלמים וגילגולים במסע החיים המיוחד רק לי.
וזה מנדלסון יובל עם שיר ענק