צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני 15 שנים. 4 ביולי 2009 בשעה 6:33

ניכר לא רק בכוסו כיסו וכעסו
אלא גם ביכולתו להפרד
ועד שזה לא קורה לעולם לא תדע
בפקולטה של החיים צריך לדעת איך להפרד
יפה כמו הרגעים הטובים של הקשר ללא כעס או ריב
ללא אובססיות וקושי להשתחרר


סופש נעים לכולנו

הוא​(שולט) - קצת קשה מתגברים. לכולם פרידה מלווה בכאב
ענין של בגרות גם.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - כשנפרדים, נפרדים לא רק מהאדם עצמו אלא מהמשמעות שהיתה לו בחינו, ולעתים המשמעות הזו היא מאוד גדולה ותופסת הרבה נתחים מהחיים שלנו.
מקווה שהפרידה במקרה זה תהיה קלה יחסית (ולא כי לא תפסה הרבה מקום..).
לפני 15 שנים
Mentha - לפעמים לא באמת רוצים להפרד, או לא מסוגלים להתמודד עם הסיבות לפרידה, אז לא עושים כלום ומקווים שזה יעבור.
לכל אחד הדרך שלו, לא תמיד קל לשחרר, למרות שזה הדבר הנכון לעשות
לפני 15 שנים
הוא​(שולט) - תודה על התקוה . על איזה מקרה מדובר?
לפני 15 שנים
natti​(נשלטת) - נכון, אנשים שוכחים לפעמים שרגע לפני הפירדה,
הם עוד שכבו יחד, גרו ביחד וחוו דברים טובים.
ואז מגיעה הפרידה וכל הליכלוך יוצא... למי זה טוב.

אפשר מצד שני להבין (לא לקבל) הדרך לשחרר אדם מהלב הוא להפסיק לאהוב, ולשנוא זו גם דרך,
מכוערת אמנם אבל דרך.

אני מאמינה בדרך הראשונה.

שבת של שלום לך :-)
לפני 15 שנים
לילימיי​(שולטת) - (:
צודק....
לפני 15 שנים
llulu​(נשלטת) - אה....חשבתי שאתה ואנה גם ניפרדתם ושעל זה מדובר .....
לפני 15 שנים
הוא​(שולט) - אפשר לכתוב על פרידות בלי להפרד:)
מקוה שאת בטוב
לפני 15 שנים
llulu​(נשלטת) - אני עדיין לא יודעת ...
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י