לפני 10 שנים. 7 באוקטובר 2013 בשעה 11:26
בואלס עם באשיר התרגשתי עד דמעות. זה החזירותי לחויה ההיא ב82
ואז בא ארי פולמן המוכשר ועושה את הקונגרס (כנס העתידנים) וזה בעיני קולנוע טהור.
מעורר מחשבה, מעושר באמירות בוטות וסרקסטיות על מהות ועל קיום. ומשובץ בשחקני-על כמו הרבי קייטל וסצנות מדהימות.
הוא אמנם לא מושלם ומעט עמוס ואינטנסיבי גם בתוכן וגם בויזואליה. אבל מומלץ ביותר.
סשן מהנה של קולנוע