ככל שהזמן עובר, בדסמ מקבל מגוון רחב של זויות הסתכלות.
אני מתבונן מהצד מאלו עם ההערכה הנמוכה, הן עם השנאה העצמית,
ההן שנאטמו לרגש, אלה שעדיין מחפשים את מקומם ביקום, ההיא עם כאבי הגדילה,
אלו שספרו אותם יותר מדי, ואלה שלא הביטו בהם מעולם. אלה שטופלו ואלה שמעולם לא.
הם נמשכים לבועת הבדסמ, מרשה לעצמי לומר אשלית הבדסמ- איזה כיף, גן עדן אינסטנט,
מזור רגעי חלקי, כי יש את החיים השוטפים יש את המציאות ולא תמיד פשוט המעבר בין הבועה למציאות.
אני באמת מאמין שטיפול נפשי נכון ומקצועי יכול להוות פתרון עדיף.
לא כתחליף לבדסמ כי זה תמיד מבורך להרחיב את אופקינו המיניים
כי לפחות חלקנו באמת זקוקים למימוש הצד הזה שגילו בם.
אבל יכול לעשות סדר ולהקל על הקונפלקטים. ולאפשר הבנה עמוקה ומודעות גבוהה.
הכרות טובה שלך את עצמך יכולה לתת ראיה רחבה עליך ועל הבדסמ עבורך- מהות,
צרכים, מציאות, מניעים, מגבלות וכד'.
ועכשו שיר לא קשור
ושיר קשור