צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

untitled

מה שבא לי
לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 3:01

כדי להגיע לקדח של 14ממ מתחילים ב5 אחכ ב10 ולבסוף 14
כך גם עם שיפחה לאט ובשלבים אחרת זה לא הולך או קופץ לפנים

בהתחלה המקדח רוקד רועד המתכת רוטנת
ולאט לאט הקדיחה רכה יותר
ומעלה שבבים קטנים
ככל שמעמיק אני , בתוספת חום ושימון
היא מגיבה
בשבבים ארוכים יותר יפים ספיראלים
גם בסיום יש ללטש מעט


שוכבת לה על שולחן כבד ענק
כמו לויתן שחור ממוסגרת
פרופיל U
משקלך העצמי לא מאפשר לך לזוז
נזילות השמן מתוך החורים מדמים אותך
לחיה ירויה מדממת
מותכת בחום מרותכת מרותקת מחוברת
מתחברת ככ חזקה וככ מאתגרת


מתכת,
ממש כמו שפחה

vini​(אחרת) - תאור מצוין, אהבתי.
לפני 17 שנים
מפוכחת​(נשלטת) - כל כך חזקה וכל כך מאתגרת - אין נכון מכך.
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - זה יפה :)
בחרת דימוי מקסים, וכל כך נכון..
לפני 17 שנים
הייתי כאן - מתכת שפחה !
אחד התאורים היפים שקראתי.
לפני 17 שנים
הוא​(שולט) - תודות לתגובות אני נהנה בהחלט:)
לפני 17 שנים
llulu​(נשלטת) - text of an extraordianry beauty and sensitivity
לפני 17 שנים
הוא​(שולט) - thanks
לפני 17 שנים
שלגי - הרגשתי את השבבים, אבל ממש.
יופי של תאור
לפני 17 שנים
אלפונסינה של הים - אכן, שווה מיחזור
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י