לפני 4 שנים. 8 במאי 2020 בשעה 20:50
בלי אוויר לנשימה
כמו צונאמי סוחף שעלה מהים
כמו הר געש מתפרץ
כמו אשה שאיבדה את הדרך במירוץ החיים
שעצר לבלי שוב.
פתאומית לעד
ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניךשהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה
היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה
(ל.גולדברג)