סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 4 שנים. 14 במאי 2020 בשעה 12:18

שקופה יותר מכל מה ששקוף

יותר מחלון המכונית שלך

רגע אחרי השטיפה

יותר מחלונות

בבית של מרוקאית בערב פסח

 

שקופה כמו האהבה

עיוורת כמותה

 

ועל אף כל שנותיי בדרך

על אף הפצעים והמכות

על אף כל החתכים והצלקות

 

נשארתי תמימה,

כמהה,

ענווה ונכנעת

 

קח אותי בלי כוח

קח אותי עם כל המוח

קח אותי צועקת בשתיקה

 

קח אותי

כך.

לאכאןכמעט - יפה!!
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - יפה לך הצעקות האלה 😎
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י