סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 4 שנים. 19 במאי 2020 בשעה 16:13

 

קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך... 


אני שהנחתי לרגש יחף לרחף... 

 

כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו
נרכן. כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן.



הפעם לא שלי.. גנבתי לרחל שפירא 🥃

לאכאןכמעט - עזבי אותי מרחל.. אני עדיין חושב מאופה להתחיל לספר לך את האתמול...
לפני 4 שנים
haber - רחל שפירא איננה רחל, אלו שתי משוררות שונות לגמרי...
לפני 4 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - נראה לי שאי אפשר להתבלבל בין השתיים 😉
רחל שפירא עדיין בחיים והיא בהחלט משוררת מופלאה שהושפעה לא מעט בעיקר מלאה גולדברג, ואילו רחל השניה, הנקראת רחל המשוררת, המכונה העלמה בלומברג, כבר מזמן לא איתנו אבל המילים שהשאירה לנו ישארו לעד
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י