אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. יום שבת, 12 בספטמבר 2020 בשעה 9:00

 

כאשר יש לאדם על מה לצעוק ורוצה לצעוק,

אך אינו יכול לצעוק, זוהי הצעקה הגדולה ביותר.

 

* הרבי מקוצק

 

 

 

 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י