ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 3 שנים. 14 בינואר 2021 בשעה 19:54

התשוקה התמידית שבי,

כך בדיוק רציתי לחיות.

שום רגע אבוד, תחושה מלאה כבת-לויה,

אני כאן, אני עכשו, איני מצפה למאומה.

המצב הזה מזכיר דבקות,

הוא מזכיר הכרת תודה,

אפילו ביראת כבוד הוא מתחכך.

אך הוא עצמו אינו דבר אחד ויחיד מאלה, 

אפילו לא כולם.

הוא רק קים, קים, קים.

משהו מתחבר בי לנצח 

ורק לרגע זה.

והרגע הזה קיים. 

 

אווה קליפי

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י