סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 3 שנים. 23 בפברואר 2021 בשעה 5:50

 

החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?

אך לעת ערב עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.

אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי

את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני

 

           ☆☆☆

את השיר העצמתי הזה כתב רמי קידר בלשון זכר,

אבל בצלצאל אלוני שנחשף אליו, ביקש את השיר עבור עפרה חזה ושינה את הפניה מזכר לנקבה (ללחן הסוחף של אפי נצר) ולמרות שהייתי אמורה להתחבר אליו יותר ככה, אחרי ששמעתי את הביצוע של אברהם פריד ליצירה המרטיטה הזו, נפתח לי הלב כמו מניפה תת הכרתית, שואתית  קדומה וזועקת.. אל תשאלו את עצמכם או אותי איך זה בדיוק קשור לכאן, באמת שאין לי תשובה...

כנראה שהכל קשור. 

 

 

 

פרגנו לעצמכם שבע וחצי דקות של מדיטציה מוסיקלית לנשמה, חומר חזק זה 💫

 

 

שומר הכלוב​(נשלט) - מרטיט ואברהם פריד אהבה ראשונה
לפני 3 שנים
Agate - וואוו
חודר לתאים
תודה
לפני 3 שנים
orian - מקסים. תודה שחלקת. כולנו זקוקים לעששיות אשר ילוו את נשמתנו באשר נלך. בהצלחה לך.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י