שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני שנתיים. 10 בפברואר 2022 בשעה 3:55

לא נרדמת והבטן מתכווצת

מכל המחשבות של היום ומחר

העיניים נעצמות מעייפות

וכאבי העקירה מהבוקר דופקים כמו לב שממהר

עד שנדמה שהנה הן נעצמות

ונפתחת התקווה למנוחה 

 

ושוב רעם צווחני מקפיץ 

והכאב שמתעקש

רצה למקלחת 

ויורקת דם שהצטבר 

גושים של דם שגורמים לי לתהות 

מה באמת עקרתי מתוכי

ומה אם לא רק שן בינה 

אלא כל הבינה נעקרה יחד איתה

 

חוזרת למיטה

לא מצליחה שוב לעצום 

הוואטצאפ ריק מתוכן 

ישן כמו תינוק

לא מאשר אף 

סימן של נחמה

 

Venus in Furs - אאוצ׳ אמאזונה גיבורה... מקווה שיפסיק לכאוב לאלתר ותשקעי בשינה מתוקה עם חלומות מצחיקים.
ומאמין שעוד נשארה בך המון בינה, במיוחד בנושאים שבינו לבינה. 💖✨
לפני שנתיים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - ונוס מופלא שכמותך מה מביא אותך ער לשעות שכאלו..?? כמה נעים למצוא כאן סימן ממך..

עקירות זה קקה והלילה שמתי לב שאיכשהו הן תמיד מגיעות בימים הכי לא קשורים ומפתיעים ומעוררות בי אלף מחשבות ותהיות על מה נעקר ממני ביחד איתן

חיבוק 💜
לפני שנתיים
Vitalik​(נשלט) - תרגישי טוב, הכל עובר🙏💙
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י