פתאומית לעד

מְקוׂמִיוּת נִמְשֶׂכֶת

הכל היה כלול במחיר אהבתה.

גם הצער הזה.

שם ציפור קפואה, קרובה לאמצע השמיים:

אל תאמר שלא אמרו לךָ.

כבר כמה ימים נמשך פה איזה שקט מקומי.

אל תדאג, זו לא שתיקת ההסכמה.

בארץ שבחר בה אלוהים, תמצא תמיד עניין

ומשהו מוגזם קצת והנה ימים באים...

כי מה שהיה הוא כנראה גם מה שיהיה. 

היא זקוקה להוכחה נוספת שאוהבים אותה.

שם פְּנֵי האחרים.

ואיש נשא עיניו אל ההרים, ביקש עזרו.

כל הַחֲרָטוׂת פה לא הסיעו אבן

יחידה.

* חיים גורי