לפני חודש ציטטתי כאן קטע שמאד אהבתי. זה היה ציטוט מתוך גראפיטי שנתקלתי בו, אך מכוון שחוקרת שירה אנוכי ולא מרפה עד שליבי שבע, התברר לי ממש עכשיו שמדובר בקטע קטן מתוך שיר שלם של אחד המשוררים האהובים עלי במיוחד, יהודה עמיחי.
חייבת לציין שאחרי שקראתי אותו הבנתי שאני אוהבת יותר את הקטע הקצר שהעליתי אז. משהו בשיר השלם לא מחליק לי טוב בגרון, אבל זה שלו ומי אני שאחליט בשבילו לקצר לו שיר מלא לכדי פיסקה.
זו הזדמנות מצויינת להעלות אותו בשלמותו הלילה כשאני עדיין יכולה לצרף תמונות, רגע לפני שמנוי הזהב שלי נעלם כמו אותו דג זהב מיוחד.
ותודה לך, על חודש מוזהב שבו לא פנית אלי בשום בקשה, אפילו לא קטנה שבקטנות. נעים לדעת שעדיין מסתובבים בינינו אנשים שבאמת מתכוונים למה שהם אומרים או כותבים, וכמה מפתיע לפגוש במקום כזה אנשים שבלי שום סיבה נראית לעין לזין או ללב, סתם ככה פשוט נהנים לפנק.
ועכשיו יהודה עמיחי במלואו ✨
