לפני 7 שנים. 14 באוקטובר 2017 בשעה 20:34
את ילד שנשאר פגוע, נרגעת רק כשהאורות סביבך דולקים.
* צרויה שלו
פתאומית לעד
ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניךשהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה
היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה
(ל.גולדברג)